ט״ו בשבט וההלכה – ערלה, מעשרות ושנת השמיטה

למה צריך ״שנה״ לפירות

בארץ ישראל מפרישים מהפירות תרומות ומעשרות, ויש הבדל בין השנים: בשנים מסוימות מפרישים ״מעשר שני״ ובאחרות ״מעשר עני״. כמו כן אסור להפריש מפירות של שנה אחת על פירות של שנה אחרת. לכן צריך לדעת לאיזו שנה שייך כל פרי – וט״ו בשבט הוא הקו.

גם בחשבון ערלה – שלוש השנים הראשונות לנטיעה, שבהן הפרי אסור – ובנטע רבעי, ט״ו בשבט משמש נקודת ציון.

למה דווקא באמצע החורף

הגמרא (ראש השנה יד ע״א) מסבירה: ״הואיל ויצאו רוב גשמי שנה״ – בזמן הזה רוב גשמי השנה כבר ירדו, והאילנות מתחילים לגדל פרי חדש. בארץ ישראל זו התקופה שבה השקדייה פורחת.

למעשה

מי שיש לו עצי פרי בחצר בארץ ישראל, או שקונה פירות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות – כדאי שילמד את הנושא. במדור המצוות התלויות בארץ יש הסבר, וכלי לחישוב: שמיטה ומעשרות.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. יש לכם עץ פרי בחצר? בדקו בכמה שנים הוא נטוע, ולמדו מתי פירותיו מותרים (ערלה).

המקורות

• משנה ראש השנה א, א – ״באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמשה עשר בו״
• בבלי ראש השנה יד ע״א – ״הואיל ויצאו רוב גשמי שנה״
• שולחן ערוך אורח חיים תקעב, ג