שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן תקע״ב

באיזה ימים אין גוזרין תעני' צבור

3 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה · משנה ברורה מתחת לכל סעיף, בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

1. סעיף א׳

   אין גוזרין תעני' על הציבור בתחלה ביום חמישי שלא להפקיע (פי' שלא לייקר השער) שערים ואפי' במקום שאין לחוש לכך:

   משנה ברורה (3 סעיפים קטנים)

   (א) בתחלה – לאפוקי אם הוא באמצע כגון שגוזרין בה"ב מותר:

   (ב) שלא להפקיע שערים – כשיראו שיקנו ב' סעודות גדולות לצורך הלילה ולצורך סעודת שבת יסברו שרעב בא לעולם ויפקיעו השערים:

   (ג) ואפילו במקום וכו' – כגון בעיר שרובה עו"ג. ואפשר דבמדינות אלו דלא שכיחי מפקיעי שערים מותר לגזור תענית ביום ה' וכן נוהגין [מ"א וש"א]:

2. סעיף ב׳

   אין גוזרין תעני' על הציבור בראשי חדשים או בחנוכה ופורים או בחולו של מועד ואם התחילו להתענו' על הצרה אפי' יום א' ופגע בהם יום א' מאלו מתענין ומשלימין היום בתעני':

   משנה ברורה (2 סעיפים קטנים)

   (ד) ואם התחילו – י"א שאם לא עלה על דעתם שבהמשך הימים יפגע בהם אחד מאלו הימים אף אם התחילו מפסיקין:

   (ה) מתענין ומשלימין – אע"ג דר"ח אקרי מועד מ"מ לא מקרי יום משתה ושמחה:

3. סעיף ג׳

   ציבור שבקשו לגזור תענית שני וחמישי ושני ופגע בתעני' ט"ו בשבט התעני' נדחה לשבת הבאה כדי שלא יגזרו תעני' בט"ו בשבט שהוא ראש השנה לאילנו': הגה מיהו אם התחילו להתענות אין מפסיקין כמו בר"ח וחול המועד (ב"י) :

   משנה ברורה (1 סעיף קטן)

   (ו) צבור – פעם אחד גזר מהרי"ל שלא לאכול בשר בכל יום ב' עד ר"ה וחל ט"ו באב ביום ב' ולא רצה לאכול בשר אבל בעיוה"כ ובסעודת מצוה כגון פדיון הבן מותר בבשר ויין ומסיק המ"א דדוקא התם שהוא גזר וכולם היו סומכין עליו בכונתו תליא מילתא שלא נתכוין לאסור בעיו"כ ולא בסעודת מצוה אבל יחיד שקבל עליו חל עליו דאין מחוייב לאכול בשר אפילו בשבת ויו"ט עי"ש:

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה