נטיעות בט״ו בשבט – מנהג, הלכה ומה כדאי לדעת
מערכת האתר · עודכן
מנהג הנטיעות בט״ו בשבט התפשט בארץ ישראל בדורות האחרונים, ונהוג בבתי ספר וביישובים. מי שנוטע עץ פרי צריך לדעת שבשלוש השנים הראשונות פירותיו ״ערלה״ ואסורים, ושבשנה הרביעית הם ״נטע רבעי״ – ולכן כדאי לרשום את תאריך הנטיעה.
המנהג
הנטיעות בט״ו בשבט אינן מנהג קדום – הן החלו בארץ ישראל לפני כמאה שנה, והפכו לחלק מהיום בבתי הספר ובתנועות הנוער. הן מתחברות לרעיון של ״ראש השנה לאילן״ ולחיבור לארץ.
הלכה למי שנוטע עץ פרי
התורה אוסרת את פירות העץ בשלוש השנים הראשונות לנטיעתו (״ערלה״), ובשנה הרביעית הם ״נטע רבעי״. חשבון השנים קשור לראש השנה (א׳ בתשרי) ולט״ו בשבט, ויש בו פרטים – למשל נטיעה סמוך לסוף השנה. לכן רושמים את תאריך הנטיעה, ושואלים רב כשהעץ מתחיל לתת פרי.
הסבר נוסף: המצוות התלויות בארץ.
מה אפשר לעשות כבר היום
- שתלתם עץ פרי בחצר? רשמו את התאריך העברי והלועזי בטלפון – תצטרכו אותו בעוד שלוש שנים.
המקורות
- משנה ראש השנה א, א – ״באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמשה עשר בו״
שאלות נפוצות
מותר לאכול מפירות של עץ שנטעתי השנה?
לא. בשלוש השנים הראשונות הפירות ״ערלה״ ואסורים. בשנה הרביעית – ״נטע רבעי״. שאלו רב על החשבון המדויק.