אופטימיות וחשיבה חיובית: כלב ויהושע מול המרגלים
מערכת האתר · עודכן
המרגלים ראו את אותה ארץ כמו כלב ויהושע – ההבדל היה במבט. עשרה אמרו ״לא נוכל״, ושניים אמרו ״טובה הארץ מאד מאד… עלה נעלה״. אופטימיות במקורות איננה הכחשה של הקשיים, אלא אמון שאפשר לעבור אותם. רבי עקיבא צחק מול חורבות המקדש, כי ראה בהן גם את ההבטחה לבנייה.
אותה ארץ, שני מבטים
שנים עשר מרגלים יצאו לתור את ארץ כנען. כולם ראו את אותם דברים: פירות ענקיים, ערים בצורות, אנשים גבוהים. עשרה חזרו ואמרו: ״לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו״. שניים – כלב ויהושע – אמרו: ״טובה הארץ מאד מאד… עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה״.
העובדות היו זהות. המבט היה שונה. ומה שחשוב: כלב ויהושע לא הכחישו שיש ערים בצורות. הם ראו את הקושי – והאמינו שאפשר להתגבר עליו. זו ההגדרה הטובה ביותר לאופטימיות בריאה.
רבי עקיבא צחק
הגמרא במכות מספרת על רבן גמליאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושע ורבי עקיבא, שעלו לירושלים אחרי החורבן וראו שועל יוצא מבית קודש הקודשים. שלושתם בכו, ורבי עקיבא צחק. כששאלו אותו למה, הסביר: הנבואות על החורבן התקיימו – ומכאן שגם הנבואות על הבנייה יתקיימו. והם אמרו לו: ״עקיבא, ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו״.
רבי עקיבא לא התעלם מהחורבן. הוא ראה אותו בבירור – ודווקא מתוכו מצא סיבה לתקווה. אופטימיות כזו איננה נאיביות, אלא בחירה איך לקרוא את המציאות.
אופטימיות מול הכחשה
״חשיבה חיובית״ יכולה להפוך לפעמים ללחץ להיות שמחים תמיד, להתעלם מבעיות, או להאשים אנשים בקשיים שלהם (״אם רק תחשוב חיובי…״). זו לא הדרך של המקורות. התנ״ך מלא בבכי, בשאלות ובקינות – ולצידן בתקווה.
דוד המלך כתב: ״לולא האמנתי לראות בטוב ה׳ בארץ חיים״ – ״לולא״, כלומר: אילולא האמנתי, לא הייתי עומד. האמונה בטוב היא מה שהחזיק אותו בתוך הקושי, לא במקומו. והמשנה ״הוי דן את כל האדם לכף זכות״ היא תרגול יומיומי של מבט טוב – על אנשים ועל מצבים.
איך מתרגלים
כשמשהו משתבש, לשאול שלוש שאלות: מה באמת קרה (העובדות, בלי פרשנות)? מה הדבר הטוב ביותר שיכול לצמוח מזה? ומה הצעד הבא שבידי? לשים לב לשפה – ״אף פעם״ ו״תמיד״ הם מילים של ייאוש; ״הפעם״ ו״עדיין לא״ – מילים של תקווה. ולהקיף את עצמנו באנשים כמו כלב ויהושע.
על מחשבות שליליות ראו מחשבות שליליות, ועל תקווה בימים קשים – תקווה.
מה אפשר לעשות כבר היום
- כשמשהו משתבש – כתבו קודם את העובדות, בלי פרשנות.
- החליפו ״אף פעם״ ב״עדיין לא״.
- שאלו: מה הצעד הבא שבידי?
- דונו היום אדם אחד לכף זכות.
- בלו זמן עם אנשים שרואים טוב.
המקורות
- במדבר יג, ל–לא – ״עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה״
- במדבר יד, ז – ״טובה הארץ מאד מאד״
- בבלי מכות כד ע״ב – ״עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו״
- תהלים כז, יג – ״לולא האמנתי לראות בטוב ה׳ בארץ חיים״
- משנה אבות א, ו – ״והוי דן את כל האדם לכף זכות״
שאלות נפוצות
מה התורה אומרת על אופטימיות?
כלב ויהושע ראו את אותם קשיים כמו שאר המרגלים, ואמרו ״יכול נוכל לה״ (במדבר יג, ל). אופטימיות במקורות היא אמון ביכולת להתגבר, לא הכחשה של הקשיים.
מה הסיפור על רבי עקיבא שצחק?
בגמרא במכות (כד ע״ב) רבי עקיבא צחק כשראה שועל יוצא ממקום המקדש, כי הבין שאם נבואת החורבן התקיימה – גם נבואת הבנייה תתקיים. חבריו אמרו לו ״עקיבא, ניחמתנו״.
האם חשיבה חיובית תמיד טובה?
לא כשהיא הופכת להכחשה או להאשמה. המקורות משלבים תקווה עם הכרה בקושי – ״לולא האמנתי לראות בטוב ה׳״ (תהלים כז, יג) נאמר מתוך קושי.
להמשך קריאה
עוד בשמחה ואושר
מאמרים מהעלונים בנושא
- מתו משום שהיו שתויי יין – והלא נאמר "עבדו את ה' בשמחה"? – פרשת אחרי מותתורה וחסד – בית זכריה
- מדוע פרשת אמור משלבת אבל ושמחה?תורה וחסד – בית זכריה
- כי תבוא: מעלת "שירת הבקשות" – מרן הרב עובדיה יוסף על עבודת ה' בשמחהתורה וחסד – בית זכריה
- סיפור: בזכות השמחה ניצלו ממות – ריקוד לפני תאי הגזיםתורה וחסד – בית זכריה
- סגולה בדוקה ליום הדין – אמונה, שמחה ומזמור "לה' הארץ ומלואה" בראש השנהתורה וחסד – בית זכריה