סיפורים על כיבוד הורים מהגמרא: דמא בן נתינה, רבי טרפון ועוד

דמא בן נתינה

כששאלו את רבי אליעזר ״עד היכן כיבוד אב ואם?״, הוא ענה: ״צאו וראו מה עשה גוי אחד לאביו באשקלון, ודמא בן נתינה שמו״. חכמים באו לקנות ממנו אבנים יקרות לאפוד, ברווח עצום. המפתח היה מונח תחת ראשו של אביו, שישן – ודמא לא העיר אותו. הוא ויתר על העסקה.

בשנה שאחרי – מסופר בגמרא – נולדה בעדרו פרה אדומה, וחכמים שילמו לו את כל מה שהפסיד. הסיפור מלמד שכיבוד הורים לפעמים עולה כסף, נוחות או הזדמנות – ושלמחיר הזה יש ערך.

רבי טרפון ו״חצי הכבוד״

על רבי טרפון מסופר שבכל פעם שאמו רצתה לעלות למיטה, היה מתכופף והיא עלתה על גבו. וכשרצתה לרדת – ירדה עליו. כשבא לבית המדרש והשתבח בכך, אמרו לו: ״עדיין לא הגעת לחצי הכבוד! כלום זרקה ארנקי בפניך לים ולא הכלמתה?״.

התשובה של החכמים מפתיעה: הכבוד הגדול איננו המאמץ הפיזי – אלא הבלגה. לא להשפיל הורה גם כשהוא פוגע, מבזבז או מבייש. וזה ״חצי הכבוד״ שקשה יותר.

״אקום מפני השכינה״

רב יוסף, כששמע את קול צעדי אמו, היה אומר: ״איקום מקמי שכינה דאתיא״ – אקום מפני השכינה שבאה. הורה, במבט הזה, איננו רק ״אמא״ – הוא שותף לבריאה, ״שלושה שותפין יש באדם: הקב״ה, ואביו, ואמו״. ולכן הכבוד להורים קשור לכבוד לה׳.

ועוד סיפור מהגמרא: על אדם שהאכיל את אביו עופות משובחים ״וטורדו מן העולם״ – בדרך מבזה, ועל אחר שהעביד את אביו בריחיים ״ומביאו לחיי העולם הבא״ – כי עשה זאת כדי להציל את אביו מעבודה קשה ומשפילה יותר. לא המעשה לבד קובע, אלא הכוונה והיחס.

מה הסיפורים מלמדים היום

לא כולנו נעמוד במבחן של דמא בן נתינה או של רבי טרפון. אבל הסיפורים מציבים כיוון: כיבוד הורים כולל ויתור (זמן, נוחות, כסף), הבלגה (לא להגיב כשנפגעים), ובעיקר – מבט: לראות בהורה ״שכינה הבאה״, גם כשהוא מבוגר, איטי או חולה.

לסיפורים נוספים ראו סיפורים על כיבוד הורים, ולהלכות – כיבוד אב ואם.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. ספרו לילדים את סיפור דמא בן נתינה בשולחן שבת.
2. בחרו ויתור קטן אחד השבוע למען ההורים.
3. כשההורה מקשה – זכרו את ״חצי הכבוד״ ונסו להבליג.
4. קומו כשהורה נכנס לחדר.
5. אמרו להורים תודה – גם בלי סיבה.

המקורות

• בבלי קידושין לא ע״א – ״צאו וראו מה עשה גוי אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו״
• בבלי קידושין לא ע״ב – ״עדיין לא הגעת לחצי הכבוד״
• בבלי קידושין לא ע״ב – ״איקום מקמי שכינה דאתיא״
• בבלי קידושין ל ע״ב – ״שלשה שותפין הן באדם הקב״ה ואביו ואמו״
• בבלי קידושין לא ע״א – ע״ב – ״יש מאכיל לאביו פסיוני וטורדו מן העולם״