הצדיק מעג'ור – סיפורים על רבי יצחק ב"ר יצחק גברא

בשנת התרכ"ה זרח שמשו של הצדיק בכפר הקטן "אסוואד" צפונית מערבית לצנעא בירת תימן רבי יצחק גברא נולד לאביו רבי יצחק (בעדת תימן נהגו לקרוא לבן על שם אביו בחיי האב) אביו היה קדוש וירא שמים שהדריך את קהילתו בדרך התורה במסורת האבות בלי שום פקפוק.

בנעוריו החל רבי יצחק ללמוד תורה אצל אביו וסבו שהיו גדולים בתורה הן בנגלה והן בחכמת הנסתר, יחד למד עם אחיו הקדוש רבי אברהם אשר כונה "ראש המדברים". האחים הקדושים רבי יצחק ורבי אברהם התייתמו מאביהם בגיל צעיר והיו קשורים האחד עם רעהו, מנהג קבוע היה להם, כל לילה היו עולים לעליית הגג ולומדים לאור הלבנה. שם היו צופים בגרמי השמים ועוסקים בעניינים שבכבשונו של עולם.

אחיו רבי אברהם נפטר ונטמן בתימן. ורבי יצחק קיבל את ההנהגה בכפר. הרביץ תורה לרבים. בנוסף שימש כמוהל, כשבשעת המצווה היה משתמש בכוונות ויחודים שיתנו לנימול כוח רוחני עליון להישמר בקדושה וטהרה.

בקיאותו נודעה בשערים, כוח שינונו וזכרונו היו להפליא – ששה סדרי משנה ומשנה תורה להרמב"ם היו שגורים על לשונו. רבינו היה מסיים את ספר התהילים בכל שבוע 26 פעמים כמנין הוי'ה מלבד סדר לימודו. נודע במידותיו הנשגבות ובענוותנותו הבולטת היה עוזר לעניים וגומל חסדים.

השור שנכנע

סיפר בנו רבנו מארי דאוד זצ"ל. באחד הלילות, שאבי הקדוש זצ"ל היה עוסק בתורה לאור הנר ואני בחדרי מנמנם, הייתי כבן ארבע עשרה שנה. בחצות הלילה התיישב אבא על הקרקע וערך תיקון חצות כבכל לילה בקול בכי תמרורים רווי געגועים לגאולת שכינת עוזנו ובנין בית המקדש וצער על הריגת הצדיקים. לאחר מכן ניגש לחדרי והעירני ואמר ביבושת 'עלינו ללכת למקום פלוני' לשאלתי 'על מה ולמה כל הבהלה הזאת?' ענה 'כעת עלינו ללכת', לאחר הליכה של שעות ארוכות בין הרים ומדבריות הגענו לאחד הכפרים הנידחים בתימן, במרכז הכפר אנו רואים קבוצת יהודים המתגודדים סביב פר ומנסים להרביצו ולכופתו לשחיטה, אך הפר התנגד בכל תוקף ובעט בעפר בעקשנות ועם היותם רבים לא הצליחו לגבור עליו.

כאשר ראו אותנו קראו לנו לבוא לעזרתם, אז אמר להם אבי הקדוש 'פנו הצידה ועזבו את הפר'. כך עשו, והנה להפתעת הכל קרב השור אל אבי בנחת ובהכנעה. אבי ליטף את השור, ומיד נרגע ורבץ על הארץ כממתין לגורלו ולתיקונו. אז נטל אבי את המאכלת ובדקה, ושחט את השור כדת וכהלכה, ויהי לפלא. חזרנו לביתנו, ואני ביראת כבוד לא שאלתי וחקרתי אודות סוד השם.

הנס בהר עקבה

מעשה ברבי יצחק גברא זצוק"ל שהיה עם שיירת העולים מכפרם שהיו בדרכים המסכנות נפש. כאשר כל העת היה רכוב על גמל ולצידו מונחים ספרי קודש והיה הוגה בהם מתוך צער וטלטול בלכתו בחום המדברי הנורא, ולא פסיק פומיה מגירסא. והנה, הגיעו להר גבוה ותלול ששמו "עקבה", ובפסגתו היה עליהם לעבור בשביל צר שתהום פעורה משני צדדיו. לפתע, מעד הגמל, והנורא מכל. הגמל צנח לתהום כשעליו הצדיק הקדוש, לקול זעקתם ושברם של משפחתו ובני השיירה, כשוך ההלם התעשתו הגברים להשליט סדר במעבר הצר לבל יסתכנו האחרים, וחלקם אצו רצו במורד ההר. להקיפו ולהגיע אל מקום נפילת הצדיק בתקוה להביאו לכל הפחות לקבר ישראל. בלב כאוב ובעיניים דמעות הביטו אל מורד ההר שם היו מפוזרים חלקי גופו של הגמל שנעשה אברים. ובעיניים תרות חיפשו אחר גופת הצדיק,

ומה גדלה תדהמתם כאשר התקרבו ליד הצדיק ולמרבה הפלא הנה הוא בשלמותו יושב ישיבה מזרחית על הקרקע ובידיו הכתבים הקדושים ולומד. הם שפשפו את עיניהם בתדהמה מוחלטת, וזעקו לאלוקים בקול תודה וזמרה אשר פדה והציל את עבדו אהובו בדרך נס ופלא. הצדיק ביקש לשתות מים, קם מן הארץ, ניער את בגדיו, ועלה עמהם בחזרה אל השיירה המודאגת, וכאשר ראוהו כולם, הודו לה' בקול רינה ותודה, ואמרו זה לזה עתה ידענו כי איש אלוקים קדוש הוא.

סיפורי ישועה בציון בעג'ור

סיפורי ישועה רבים נקשרו סביב קבר הצדיק, בפרט בענייני זיווגים. מעוכבי שידוך רבים שחלקם הגיעו לכדי יאוש, זכו לישועה פלאית לאחר תפילה בציון הקדוש בעג'ור.

סח יהודי ממשפחה חסידית חשובה, כי אחיו הגיע לפרק האיש מקדש ועברו שנים רבות ושידוך אין. מששמעה אמו על ציון הצדיק מעג'ור ועל הכוח הגדול של הצדיק ובפרט בענייני זיווגים, החליטה לנסוע לשם. כשהגיעה לציון פרצה בבכי וביקשה מהצדיק שימליץ טוב בעדם, לפתע הביטה במצבה ושמה לב שהיום כ"א תמוז, יום היארצייט של הצדיק, התרגשה ואמרה "בעזרת השם אם עד ראש השנה בני מתארס אני חוזרת לכאן להודות". ואכן כך היה, במוצאי צום גדליה נחוגה מסיבת האירוסין של הבן והאם חזרה לציון להודות.

בישיבה חסידית מפורסת בירושלים שמעו על הצדיק שפועל ישועות ארגנו אוטובוס אל הציון כדי להתפלל שימצאו את זיווגם במהרה, והיה הדבר לפלא שבתוך חודש כולם התארסו.

סיפר אחד ממשפחת הצדיק, שהביא לציון הקדוש בחור בשידוכים שסבל מבעיה שגרמה לו קושי למצוא שידוך, והנה תוך זמן לא רב לאחר התפילה, סגר הבחור 'ווארט' וזכה להקים בית נאמן בישראל.

סיפר הגה"ק רב ואב"ד בקהילה קדושה בארץ הקודש. בתקופה הקשה של מחלת הקרונה היו שתי נשים בהריון שחלו במחלה ומצבן הרפואי הסתבך עד שהיו נתונות בין חיים למות. רב הקהילה אירגן טנדר עם מנין אברכים שיתפללו בציון הצדיק בעג'ור. רציתי שהצדיק ימליץ טוב בעדם בקשתי מבני משפחתן הקרובים שיקבלו על עצמם בלי נדר שאם האישה תתרפא ויוולד להם בן בריא יקראו את שמו יצחק על שם הצדיק.

הנס אירע, שתיהן החלימו במפתיע, נגד כל הסכויים והשלימו את ההריון לחיים טובים, שלום להן ושלום לילדים, ואכן שני הילדים נקראו בשם יצחק.

הסיפור עורר הדים רבים בקרב המשפחות וכלל אנ"ש. וראו עוד ישועות. ובעקבות כך פתחנו כולל על שם הצדיק רבי יצחק ב"ר יצחק גברא זצוק"ל כדי לידבק בזכרו הקדוש זיע"א.