פוטרתי – מה עכשיו? איך מתמודדים עם פיטורים, רגשית ומעשית

זה כואב – וזה בסדר

השיחה נמשכה עשר דקות, ופתאום אין לאן ללכת מחר בבוקר. פיטורים מטלטלים לא רק את החשבון בבנק, אלא את כל התמונה: השגרה, החברים לעבודה, התחושה ״אני שווה משהו״. רבים מרגישים כעס, בושה, פחד, ולפעמים גם הקלה – ולעיתים הכול באותו יום. כל אלה תגובות טבעיות.

חז״ל אמרו ״גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה״ (נדרים מט ע״ב). דווקא בגלל שהעבודה נותנת כבוד, אובדן שלה מרגיש כמו פגיעה בכבוד. כדאי לזכור את ההבדל: העבודה נתנה לכם כבוד – אבל היא לא הייתה הכבוד שלכם. אתם אותו אדם, עם אותם כישורים ואותה ניסיון, גם היום.

הצד המעשי: זכויות, הרשמה וכסף

בימים הראשונים כדאי לעשות כמה דברים מסודרים – גם אם אין כוח. לבקש את המסמכים הרלוונטיים ממקום העבודה, ולבדוק מול גורם מוסמך מה מגיע לכם: עורך דין לדיני עבודה, ארגון העובדים, או אתר המידע ״כל זכות״. שימוע, הודעה מוקדמת, פיצויים – כל אלה תלויים בפרטים, והמאמר הזה אינו ייעוץ משפטי.

במקביל: לבדוק את הזכאות לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי ואת ההרשמה בשירות התעסוקה, ולשים לב לכללים ולמועדים. ובבית – לשבת על התקציב ולהתאים אותו לתקופה ללא משכורת. אם יש חובות או חשש לחובות, ראו איך יוצאים מחובות.

ההלכה עצמה מחייבת את המעביד לשלם את שכר העובד בזמן, ומגנה מאוד על זכויות הפועל – ראו ביומו תתן שכרו וזכויות וחובות עובד ומעביד. אם יש מחלוקת עם המעביד על כסף, מבררים אותה בדרכים המוסדרות, בלי לוותר על המגיע לכם ובלי להתבייש לבקש.

״גם זו לטובה״ – איך לקרוא את זה נכון

הגמרא מספרת על נחום איש גם זו, שעל כל דבר שקרה לו היה אומר ״גם זו לטובה״, ומביאה את דברי רבי עקיבא: ״לעולם יהא אדם רגיל לומר: כל דעביד רחמנא לטב עביד״ – כל מה שה׳ עושה, לטובה הוא עושה (ברכות ס ע״ב). רבים מצאו כוח באמירה הזו בתקופות קשות.

אבל חשוב לא להשתמש בה כדי להשתיק כאב – לא של עצמנו ולא של אחרים. אדם שפוטר אתמול לא צריך לשמוע ״זה בטח לטובה״. האמונה שיש בכך טובה יכולה לחיות לצד העצב, לא במקומו. לעיתים קרובות רק בדיעבד, אחרי חודשים או שנים, רואים לאן הדרך הובילה.

״כי שבע יפול צדיק וקם״ – הפסוק במשלי לא אומר שהצדיק לא נופל. הוא אומר שהוא קם. הנפילה היא חלק מהדרך, גם של אנשים טובים מאוד.

לבנות את השבועות הבאים

שגרה: לקום בשעה קבועה, להתלבש, לקבוע ״שעות עבודה״ לחיפוש – וגם זמן לתנועה, למשפחה וללימוד. בלי שגרה הימים מתמזגים, והמצב הרוח יורד.

לספר לאנשים: הרבה עבודות נמצאות דרך היכרויות. הרמב״ם מונה במעלה הגבוהה ביותר של הצדקה את מי ש״ממציא לו מלאכה״ – עוזר לאחר למצוא עבודה (מתנות עניים י, ז). כשאתם מספרים לחברים שאתם מחפשים, אתם נותנים להם הזדמנות למצווה, לא מבקשים טובה.

ולשמור על הנפש: לשתף את בן או בת הזוג ואדם קרוב, ולא לסגור את עצמכם בבית. ואם עוברים שבועות של חוסר תפקוד, ייאוש או מחשבות קשות – פנו לרופא המשפחה, לאיש מקצוע או לער״ן 1201. על החיפוש עצמו ראו חיפוש עבודה וביטחון עצמי.

מה אפשר לעשות כבר היום

1. בקשו את כל המסמכים ממקום העבודה ושמרו עותקים.
2. בדקו את הזכויות שלכם מול גורם מוסמך – עורך דין, ארגון העובדים או ״כל זכות״.
3. בדקו זכאות לדמי אבטלה והרשמה בשירות התעסוקה, ושימו לב למועדים.
4. התאימו את תקציב הבית לתקופה הזו כבר השבוע.
5. קבעו שגרה יומית עם ״שעות חיפוש״ וזמן לתנועה ולמשפחה.
6. ספרו לחמישה אנשים שאתם מחפשים עבודה ומה אתם יודעים לעשות.

המקורות

• בבלי נדרים מט ע״ב – ״גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה״
• בבלי ברכות ס ע״ב – ״לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד״
• בבלי תענית כא ע״א – ״גם זו לטובה״
• משלי כד, טז – ״כי שבע יפול צדיק וקם״
• רמב״ם, הלכות מתנות עניים י, ז – ״או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו״
• תהלים נה, כג – ״השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך״