וקראת לשבת עונג · עלון 842 · חג הפסח · פרשת פסח
הפרעת תקשורת (ט)
במסרים הקודמים סקרנו את שתי הפרעות התקשורת הנפוצות: ASD (אי.אס.די) ו-SCD (אס-סי-די). במאמרים הבאים נדבר בס"ד על דרכי הטיפול בהפרעות תקשורת.
טיפול או אימון? למעשה, כל מאותגר-תקשורת צריך גם 'אימון' וגם 'טיפול' בו זמנית.
מדוע אימון? כי חובה לפתח את יכולותיו בתחומי התקשורת והתפקוד, ולהקנות לו כלים ואסטרטגיות לחיים.
ומדוע טיפול? כי צריך לתת מענה למצוקות הרגשיות הנלוות לחוויה של 'להיות שונה בעולם של רגילים'.
ולמה חשובה ההגדרה? כי לצערנו, מאותגרי-תקשורת רבים נשלחים אל מטפלים רגשיים בלבד, שאינם עוסקים באימון תקשורת, והטיפול אינו עוזר להם.
משום שמקור הבעיה אינו רגשי, אלא קוגנטיבי (-מוחי), וכל עוד לא מטפלים בשורש – לא תהיה כמעט תועלת מהטיפול הרגשי. בכל זאת, למען הקיצור, אנו נקרא לזה 'טיפול'.
האם הטיפול בהפרעות תקשורת עוזר? בס"ד כן, והרבה.
איך? התשובה: כלים – הטיפול מקנה למטופל אסטרטגיות ניהול, שיאפשרו לו להתנהל נכון מול שיחות או אירועים, במקום לפעול בשליפה.
זיהוי – המטופל לומד לחזות מראש מצבים עצמיים של נוקשות או הצפה רגשית, ולהרגיע את עצמו.
שיפור המח – טיפול יעיל מייצר נתיבים עצביים חדשים, המח לומד לעקוף איזורים פחות פעילים ולהשתמש באיזורים אחרים כדי להגיע לתוצאה. הטיפול מסייע למטופל להגיע לתפקוד עצמאי, להצליח בלימודים או בעבודה, להקים משפחה, ולחיות חיים מלאים.
אמנם בסופו של דבר, רוב מאותגרי-התקשורת ימשיכו לחוות אתגרים או הגבלות מסוימות גם בעתיד. והם יידרשו לבצע התאמות ייחודיות בינם לבין העולם, בתחנות החיים השונות.
כיצד מטפלים? ישנן שלש שיטות נפוצות לטיפול-אימון בהפרעות תקשורת, ולהלן נסקור אותן. כפי שניתן לשער, לכל שיטה יש את ה'חסידים' שלה שמאמינים רק בה. אך אנו נעדיף מטפל מומחה, כזה שמכיר מגוון שיטות ומשתמש בכל אחת מהן במינון הנכון. או כזה שמפנה את המטופל למטפל אחר ספציפי, במקרה שהוא קולט שהמיומנות שלו אינה מדוייקת למטופל.