לאורו נלך

ידוע אצל רבינו זצ"ל, שקדושת השבת היתה משוש חייו! פעל יזם ולחם על קדושתה של השבת, וגם זכה להיוולד ביום שישי, ערב שבת קודש, ועל ידי זה לא הוכרחו לחלל עליו את השבת.

על רבינו זצוקל"ה, שנולד בערב שבת, נאה להמליץ את דברי הגמרא (שבת קנו:). "מי שנולד בערב שבת יהיה מחזר אחרי המצוות" ופירש רש"י: "שכן דרך ערב שבת לחזר אחר מצוות שבת". כזה היה רבינו, שחיזר אחרי מצוות השבת כל ימי חייו!

כמה וכמה תקנות חשובות ונחוצות, תיקן רבינו למען קדושת ושמירת השבת, בכל מדינה ומדינה, ובכל עיר ועיר. בבואו מצריימה, נחרד לראות שבימים הנוראים, בימי ראש השנה ויום הכיפורים, בתי הכנסת הגדולים שבעיר משמיעים את התפילה על ידי רמקולים, ואף הרב הראשי מטעם המלכות, נואם מידי שבת בשבתו ברמקול, ואין פוצה פה ומצפצף. ומשראה כל זאת, שינס מותניו וביטל מנהג זה, עד שנתקבל דבר האיסור בצורה מוחלטת בכל מדינת מצרים.

בביקורו בארצות הברית, הבחין שהנשים הבאות לבית הכנסת ביום שבת, נושאות תיק על כתפיהן, כאילו איסור הוצאה ברשות הרבים אינו קיים כלל. לכן הורה לרבנים הסרים למשמעתו, לעשות עירוב רשויות בניו ג'רסי כדת וכדין, ולא רק למי שרצה להחמיר בזה, וכן פעל והורה לבני הקהילה בלוס אנג'לס (עי' יבי"א ח"ט או"ח סי' ל"ג). וכאן בארץ הקודש, לפני כחמישים שנה, רבים היו מקיימים חתונות במוצאי שבת. רבינו העלה חשש, שמא מפני גודל ההכנות לקיום החתונות, יגרם חילולי שבת לעובדים, ועל כן טרח ובא בהפתעה לכמה אולמות, ואכן נוכח לראות שמכינים את התבשילים ושאר צורכי החתונה בעצם יום השבת! רבינו עמד בפרץ, ובעת שכיהן בתפקידו כרבה הראשי וראב"ד של תל אביב, תיקן שרושמי הנישואין ברבנות לא יקבלו חתונות למוצאי שבת בשום אופן, והורה שלא יערכו נישואין במוצאי שבתות.

בעלי האולמות וחברי המועצה הדתית, ניסו להתנגד לתקנה זו, ורצו לפנות לבג"צ לערער על הוראה זו, בטענה שנגרם להם הפסד ממון רב. רבינו זצוקל"ה בחכמתו הניח את דעתם, זימן את כולם ללשכתו, וסיפר להם כי כבר הורה לרושמי הנישואין, להתיר לספרדים להינשא אחרי ל"ד בעומר עד שבועות, וכן מי"ז בתמוז עד ר"ח אב כפסק מרן השו"ע, שעד אז לא היו מניחים לערוך חופות בזמנים אלו גם לספרדים, ועל ידי זה נחה דעתם של בעלי האולמות, ומכח תקנה זו, בכל ערי הארץ התבטלו עריכת נישואין במוצאי שבתות, עד עצם היום הזה.