"אם ישכם עשים חסד ואמת..." (כ"ד, מ"ט) - המרחם על הבריות מרחמים עליו משמים - ספור מרגש

אומר ה'ספורנו': שכדי להפיק רצון אדוני תבטלו רצונכם.

ר' הרשל, שהיה תושב תל אביב כיובל שנים, החליט בסוף ימיו לעבר להתגורר לצד ילדיו בעיר התורה בני ברק. מנצולי השואה היה. שתה את כוס התרעלה עד תמה, אולם לא נשבר, ומתוך אמונה גדולה עלה לארץ הקדש ובה הקים משפחה לתפארת.

בימי השבעה לאחר פטירתו נשמע על אודותיו ספור מפלא: יום לאחר שהעתיק את משכנו לבני ברק, פגש בלובי הכניסה את אחד מותיקי השכנים בבנין. לאחר ברכת 'שלום עליכם' לבבית ומלות הכרות קצרות, ספר לו אותו שכן כי אחד מהשכנים מבקש מזה זמן רב לשפץ את דירתו, אולם השכנים אינם מסכימים לכך. 'יש לנו נסיון רב עם תוספות בניה כאן בשכונה והסבל הרב שנגרם בעקבותיהן, ולכן החלטנו לסרב', סים אותו שכן דבריו. ר' הרשל התבונן בעיניו הנבונות באיש, כביכול אינו מבין מה הוא שח ומה הוא רוצה ממנו, והשכן מיד הסביר: 'כפי הנראה, ההתנגדויות שלנו ידחו בעיריה, ואינני יודע כמה זמן עוד נצליח למנע את אשור הבניה. ואולם עתה, משהגעתם לגור כאן, תהיה לנו הזדמנות לדחות את בקשת ההרחבה לצמיתות. תוכלו לטען, ובצדק, שבגילכם תקשה עליכם הבניה, הרי לא באתם לכאן כדי לסבל מרעש ומלכלוך'. - 'מיהו אותו שכן, ומה שמו'? קטע ר' הרשל את דבריו הנלהבים של השכן. 'זהו השכן שגר ממש מעליך' - אמר האיש בלחישה רבת משמעות. 'טוב, אטפל בענין. תודה רבה'! הפטיר מידענו והמשיך לדרכו.

מרגע זה החל ר' הרשל לפעל. כמו אדם צעיר לימים הוא מהר לטפס במדרגות לביתו של השכן המדבר, נקש בדלת והזדהה כשכן החדש מלמטה.

'אוהו... שלום עליכם! כן, שמענו שבאתם לכאן מתל אביב, ברוך בואכם, שיהיה לכם ישוב טוב'! - 'האם אפשר להכנס'? שאל ר' הרשל בנעימות, 'כן, בשמחה, הנה אכין לכבודו כוס תה חם'. 'כשכן חדש בבנינכם, באתי לכאן כדי לערך עמכם הכרות', פתח ר' הרשל, והחל מיד בסדרת שאלות: 'כמה שנים אתם גרים כאן? כמה ילדים יש לכם? האם כבר חתנתם ילדים? כמה חדרים יש בביתכם'?... 'אני מבין שאתם מתגוררים 12 נפשות בשנים וחצי חדרים, איך, למען ה', אתם מסתדרים'??!!

בנקדה זו גמגם השכן בחסר נעימות: 'כשאין ברירה מסתדרים... בלילה ישנים גם על רצפת המטבח והסלון'... והוסיף בכאב: 'אנו רוצים להרחיב את דירתנו, אך השכנים מתנגדים. מאחר שאיננו מעונינים להגרר למריבות, אנו נאלצים לעת עתה להסתדר איכשהו'... 'ומה עם כסף'? שאל ר' הרשל: 'אם תרצו לבנות, האם תהיה לכם אפשרות כספית לכך'? 'כשזה יהיה למעשה - כבר נשיג' השיב האיש, 'יש בבני ברק הרבה גמ"חים'.

'תקשיב ידידי', אמר מידענו, 'כשהתגוררתי בתל אביב נהלתי גמ"ח, יש לי כרגע סכום גדול פנוי. רד אלי עכשו וקח טפס, תחתים ערבים ואלוה לך בשמחה'. - 'הלא הרגע אמרתי לכם שהרחבת הדירה אינה על הפרק כרגע'! תמה השכן - 'את זה תן לי לסדר' - הפטיר ר' הרשל ופנה לצאת מהבית.

מכאן המשיך ר' הרשל במרץ וירד לביתו של המתנגד הגדול ביותר לבניה, השכן אותו פגש בלובי הבנין ואשר הכניס אותו בסוד הענין.

הוא נקש על הדלת, בקש להכנס ומיד החל לשאל: 'כמה ילדים יש לך'? - 'חמשה' השיב השכן, 'וכלם ברוך ה' נשואים'.

'וכמה חדרים יש בביתך'? 'שלושה גדולים' - השיב האיש, מבלי להבין להיכן חותר ארחו.

'אז לך יש שני חדרים ריקים', סיכם, 'בשעה שבבית השכן שלך מצטופפות 12 נפשות בשנים וחצי חדרים. על רצפת המטבח הם ישנים שם! ואתה, לא רק שאתה מעז להתנגד לרצונו להרחיב, אלא בא להחטיא אף אותי'?! 'דע לך', הוסיף ר' הרשל ודמעות נצצו בעיניו הישישות, 'איני צעיר, וכבר עברתי הרבה בחיי. למרות הבדלי השנים בינינו, גם אתה כבר לא כל כך צעיר. מנסיון חיי אני יכול לומר לך: אם אדם מרחם על זולתו, ובפרט על שכניו הקרובים - גם ה' מרחם עליו, ותפלתו מתקבלת באהבה וברצון. ואולם מי שחלילה אוטם לבו לסבל זולתו, לא יענה משמים בעת צרתו, והרי לאף אחד אין בטוח'...

הדברים שיצאו מעמק לבו של הישיש טוב הלב, נכנסו ללב השכן, והוא הפטיר קצרות: 'אני מסיר את התנגדותי'. 'רגע, זה לא מספיק' - לא ותר ר' הרשל, 'אנו צריכים גם לעזר לו להשיג כסף כדי להרחיב, אני כבר עשיתי את שביכלתי, כעת אבקש ממך שתשתדל גם אתה', השכן ההמום הסכים גם לכך.

ר' הרשל עדין לא בא על ספוקו 'בוא ונצל את שעת רחמים זו, ונלך יחד עכשו לבשר לשכן על ההתפתחות' - בקש, והלה לא מסגל לסרב. בדרכם נכנס הזקן לדירתו והוציא בקבוק 'משקה'. כשה'משקה' בידיו והשכן ה'מתנגד' נגרר אחריו, עלה לבית השכן המשוע להרחבת דירתו 'אנו שותים עכשו 'לחיים', ברגע זה אתה יכול להתחיל בבניה' - בשר לשכן ההמום. 'השכנים' כבר לא מתנגדים' הוסיף בעודו מחיך לשכן שהתלוה אליו...

רבי ראובן קרלינשטין זצ"ל שמע את הספור מכלי ראשון וספר אותו בדברים שנשא: 'לפנינו מתגלגלות הזדמנויות מפלאות לעורר על עצמנו רחמים - לחשב על השני, לרחם עליו ולעודדו, והבטחנו כי כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מהשמים (מסכת שבת קנ"א): האם לא נשכיל לנצל זאת'?... ['יחי ראובן', וירא]