"לספד לשרה ולבכתה" (כ"ג, ב)

נסמכה מיתת שרה לעקדת יצחק, שעל ידי בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה (רש"י).

וב'טעמא דקרא' (לגר"ח קניבסקי זצ"ל) שאל, והרי שלוחי מצוה אינם נזוקים? ותרץ, שלוחי מצוה אינם נזוקים בגלל המצוה, אולם אם נגזר עליהם ענש ללא קשר למצוה, עדיף שיקבלוהו בזמן המצוה, ומזה ששרה מתה במצוה בהכרח שכבר נגזר עליה, והרי זה כמתה על קדוש ה'. ראיה לזה שהגמרא (שבת קי"ח) אומרת, יהי חלקי ממתים בדרך מצוה. הרי ששיך מיתה בזמן מצוה. [טיב הרש"י]