דלג לתוכן הראשי
כוונות

בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ · עלון 798 · סוכות

דבר העורך

לחג הסכות יש עוד שם - חג האסיף, שבחג זה תקופה זו של השנה (תחלת הסתיו), החקלאי מסים לאסף אל ביתו ואסמיו את כל תבואת הקיץ שעמל עליה - הפרות, התבואה, התירוש והיצהר. האסיף הפיזי מביא אתו תחושת ספוק והודיה לה' על הברכה והשפע של השנה שחלפה. ועוד, במשך שבעת ימי החג כשנמצאים בשמחה אוספים רוח הקדש.

הסכה היא סמל של שלום, וראינו בכמה מקומות ש'סכה' ו'שלום' נזכרים יחד, 'ופרש עלינו סכת שלומך', 'הפורש סכת שלום עלינו' הנאמר בכל ערב שבת ויום טוב בברכת 'השכיבנו'. ובכל חג סכות, בתפלות ובברכת המזון, אנחנו מזכירים שוב ושוב את משג השלום. כשאנחנו חושבים על שלום ובטחון, אנחנו מדמינים בדרך כלל בית חזק, חומות בטון גבוהות ודלתות פלדה. אם כך, מדוע חז"ל והתפלה מדמים את השלום דוקא לסכה - מבנה ארעי (זמני), קטן, עם "תקרה" (גג) שעשויה מענפים, שרוחות עזות ואו גשמים יכולים לחדר לסכה. אם נתבונן במצות הסכה וחשיבותה, נגלה שהסכה באה ללמד אותנו סוד גדול: מהו שלום אמתי, ואיך מגיעים אליו.

הזהר הקדוש קורא לסכה "צילא דמהימנותא" - צל האמונה. כשאדם יוצא מהבית החם והמוגן שלו ועובר לגור בסכה במשך שבוע, הוא חושב באפן רוחני ואומר לעצמו: 'הבטחון שלי לא באמת תלוי בקירות הבטון ובכסף שלי, אלא בקדוש ברוך הוא שמגן עלי'.

רב המלחמות והמריבות בעולם מגיעות מפחד, מדאגה ומקנאה ברכוש של אחרים. כשאדם יושב בסכה, מרגיש שלוה פנימית ולומד להסתפק במועט, הלב שלו נפתח. הוא כבר לא מרגיש צרך להלחם או לבנות חומות בינו לבין אחרים. ואז קורה דבר נפלא - השלום החיצוני מתחיל מהשלום הפנימי הזה.

התורה מלמדת אותנו שהשלום אינו מצב קפוא. במציאות החיים, גם בין חברים וגם בין בני זוג, יש לפעמים וכוחים, ירידות ו"נפילות". מי שמחפש שלום נקשה כמו קיר אבן - יתאכזב בכל פעם שיש סדק. החכמה של השלום היא להיות כמו סכה: להיות גמישים, לדעת לסלח, ולא להתיאש גם כשיש נפילה, אלא פשוט לקום ולהקים את השלום מחדש.

התקוה הגדולה ביותר שלנו לשלום מופיעה בסוף ברכת המזון: "הרחמן הוא יזכנו לישב בסכת עורו של לויתן".

המדרש מספר שלעתיד לבוא, אחרי שהעולם יתקן ויפסיקו המלחמות, הקדוש ברוך הוא יכין לצדיקים סעודה גדולה, ויבנה להם סכה מעורו של הלויתן. העור הזה, שבדרך כלל הוא דבר שמפריד ומסתיר, יהפך לעתיד לבוא למבנה שכלו אור ושקיפות, האור הזה יהיה מואר מקצה העולם לקצהו השני.

וזו השאיפה לעתיד לבוא: השלום כזה שכל עם ישראל יושבים יחד, אוכלים מאותו השלחן, חוסים תחת קורת גג אחת של אור, בלי קנאה, בלי שנאה ובלי מחצות שמפרידות ביניהם.

הסכה מלמדת אותנו דרך חדשה לחיים. שלום לא משיגים בכוח, באגו או בחומות גבוהות שמנתקות אותנו מהסביבה. שלום משיגים בפשטות, בשבירת המחצות בינינו לבין המכרים שלנו, בגמישות ובידיעה שהקדוש ברוך הוא שומר על כלנו. ויהי רצון שנזכה כלנו לחסות יחד תחת סכת שלום אמתית.

שתפו את הדף:וואטסאפ