אלו מצוות יש לקים בעמידה, מה המקור לכך והיכן נרמז דבר זה בפסוקי דזמרה

כתב השלחן ערוך (תפ"ט א'): צריך לספר ספירת העמר מעומד, והמקור לכך מביא ה'באור הלכה' בשם הרי"ץ - רבי יצחק בן רבי יהודה אבן גיאת זצ"ל, אסמכתא לספירת העמר בעמידה, כפי שכתוב "מהחל חרמש בקמה" - אל תקרי "בקמה" אלא "בקומה". טעם נוסף מופיע ב"שבולי הלקט", משום שספירת העמר הוקש מקצירה, ודרך קצירה להיות מעומד.

ובהגהות רבנו פרץ על הסמ"ק - ס'פר מ'צות ק'טן (ס' צ"ב) כתב: תקיעת שופר צריך להיות מעומד, שכתוב בה "יום תרועה יהיה לכם", ולומדים "לכם" - "לכם" מספירת העמר. וכן בציצית כתוב "והיה לכם לציצית", לכך צריך להתעטף בציצית בעמידה. סימן לדבר זה מה שאומרים בתפלה "עצת ה' לעולם תעמד". "עצת" - ראשי תבות ע'ומר צ'יצית ת'קיעה.

וכן נפסק בשלחן ערוך לגבי ציצית (סימן ח') ולגבי תקיעת שופר (סימן תקפ"ה) - שהם בעמידה.

ובהגהות רבנו פרץ (סימן קמ"ה) כתב: מילה צריכה להיות מעומד, שנאמר "המול לכם כל זכר", וכן בלולב "ולקחתכם לכם". והסימן עצמ"ל - ע'ומר, מ'ילה, צ'יצית ולולב.

וה'פרי מגדים' (או"ח סימן ח') העיר למה השמיט תקיעת שופר. וב"עטרת זקנים" (שלחן ערוך סימן ח') כתב: ז' דברים צריכים להיות בעמידה, וסימנך "עצת ה' לעולם תעמד" - "עצת" - ראשי תבות - ת'פלין, צ'יצית, ת'קיעה.

"לעולם" - ל'בנה (קדוש לבנה), ע'מר, ל'ולב ומ'לה.