טומאת כהן – מתי אסור לכהן להיטמא ולמי מותר? – מושגי יהדות

טומאת כהן

האיסור לכהן להיטמא למת הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לכהן להיטמא למת שאינו "שְׁאֵרוֹ", כלומר משבעת קרוביו. איסור טומאה לכהן חל באחד משלשת המצבים בהם ישנה טומאת מת. (מגע, משא, ואוהל). אף שדיני טומאת מת חלים על כל יהודי, רק לכהן יש איסור בדבר, כמו כן, אין איסור לכהן בשאר טומאות כמו נבילה ושרץ אלא רק באדם מת.

רוב הפוסקים סוברים שאף אם הכהן טמא אסור לו שוב 'להיטמא'. דעת הראב"ד שאין איסור אלא רק לכהן טהור. שאלה זו רלוונטית מאוד בימינו שכן כל הכוהנים בחזקת טמאי מתים. יש מהראשונים שסברו שיש להחמיר בכל כלי מתכת שדינו כמת עצמו שלא להיכנס באוהל. אך זהו דבר בלתי ישים בעליל. וכלשונו המליצית של רבינו חיים כהן בשאלתו בעניין לרבינו תם 'אי זה בית תבנו לי' (כלומר שאין בית שאוכל להיכנס אליו). ויש הסוברים שאף שאכן מטמא כל כלי מתכת אבל לא הוזהר הכהן על כך.

אף שמצווים הכוהנים לפרוש מן הטומאה, ציוותה התורה שיטמאו לשבעת קרוביהם, והם: אביו אמו אחיו אחותו הבתולה ולילדיו ואשתו. ואם לא רצה להיטמא מטמאים אותו בעל כורחו, שנאמר: 'לה יטמא' וכן למת מצווה. חוץ מכהן גדול שאסור ליטמא לקרוביו ורק למת מצווה מותר.

ההיתר (והציווי) להיטמא לקרובים להלכה דווקא עד לסיום הקבורה ולא אחר כך (טוש"ע יו"ד שעג ו). אולם ישנן שיטות בראשונים שההיתר הוא 'גורף'. כמו כן אם הגופה איננה שלמה אסור להיטמא. ויש מהפוסקים שמחמירים אפילו אם נתחו את הגופה לאחר המוות והסירו איבר פנימי שאז קרובים כוהנים אסורים להיטמא שנאמר: וּלְאָבִיו, בזמן שהוא שלם, ולא בזמן שהוא חסר (נזיר מג:) בזמנינו נזהרים הכוהנים מכניסה לבתי חולים עקב הימצאות חדר מתים בתוכו. כמו כן היו תקופות שכוהנים נמנעו ללמוד רפואה מחשש זה, וכן עקב ההכרח להתנסות בניתוחי גופות מתים.

ישנם כוהנים שנמנעים מטיסה מחשש שיש מת במדור המטען בבטן המטוס. אך יש מקלים להחשיב את תחתית המטוס כאוהל סתום החוצץ בפני הטומאה. מחשש דומה ישנם כוהנים הנוהגים לברר את נתיב הטיסה, אם אינו עובר מעל בית קברות יהודי (או אפילו של נכרים).

מחמת האיסור לכוהנים להיטמא, נמנע מהם מדרבנן להיכנס לבית קברות ואף להתקרב תוך ארבע אמות לקבר (טוש"ע יו"ד שעא ה). לכן, נהוג שמשפחות הכוהנים קוברים את מתיהם בקצה בית הקברות, כדי שיוכלו לבקר את קרובם המת בלי שיזדקקו להיכנס לבית הקברות.

יש מחלוקת בין התנאים אם מת גוי מטמא באוהל. רבי שמעון סבור כי אינו מטמא באוהל וא"כ אין איסור בזה לכהן. ואילו רבן שמעון בן גמליאל אוסר (משנה אוהלות יח: ט). אך במגע ומשא לכולי עלמא אסור ליטמא אפילו לגוי.