"והאבנים תהיין על שמת בני ישראל..." (כ"ח, כ"א) - האותיות בחשן היו שקועות, וכשנענו על ידן - הן בלטו

יש להבין, הלא שמות בני ישראל היו כתובים על האבנים, מדוע כתוב 'והאבנים תהיין'?

ה'ספורנו' מפרש שהאבנים יקדשו לשם כך שיכתבו עליהן את שמות בני ישראל, ובזהר (ויחי דף רל"א:) מובא: 'והאבנים תהיין על שמת בני ישראל' - אלו הן אבנים יקרות עליונים שנקראו 'אבני המקום', שנאמר 'ויקח מאבני המקום' (בראשית כ"ח, י"א) והאבנים על שמת בני ישראל, כשם שיש י"ב שבטים למטה, כן יש למעלה י"ב שבטים והם י"ב אבנים יקרות, וכתיב 'ששם עלו שבטים שבטי י-ה עדות לישראל' (תהלים קכ"ב, ד') זה סוד ישראל שלמעלה, וכלם להודות לשם ה', ועל זה כתוב 'והאבנים תהיין על שמת בני ישראל', אבנים נאמר על י"ב שבטים של מעלה, שהן י"ב שבטים של מטה.

אפשר לפרש עוד, כי הכתב היה פתוחי חותם (לעיל פסוק י"א).

פרש רש"י: חרוצות האותיות בתוכן, אם כן האותיות היו שקועות, והאבנים היו מעל הכתב, לכן כתוב 'והאבנים תהיין על שמת בני ישראל', אבל כשהכהן שאל באורים ותמים - התשובה היתה באותיות בולטות (מסכת יומא ע"ג:) אז היה שמות בני ישראל על האבנים. [(ועין במהרי"ל דיסקין) (אמרי שמאי)]