מושגי יהדות: מגילת אסתר – הרקע ההיסטורי וקדושתה

מגילת אסתר

היא אחת מחמשת המגילות בתנ"ך. בה מסופר על הצלת היהודים בממלכת אחשוורוש, המגילה מספרת על המן, שהיה מזרע עמלק, אשר שילם למלך ממון על מנת להרשות את השמדת היהודים ברחבי ממלכתו. מרדכי היהודי ואחייניתו אסתר המלכה הפרו את התוכנית. וכך, היהודים ניצלו, היכו בשונאיהם, את המן ובניו תלו על העץ ומרדכי היה למשנה למלך. לזכר נס זה תקנו את ימי הפורים בו קוראים את המגילה.

סיפור זה התרחש בשנת שלוש למלך אחשוורוש. לדעת רש"י אחשוורוש היה מלך פרס לאחר כורש, כורש נתן אישור לבניית בית המקדש השני, ואכן עלו אלפי יהודים והחלו בבניית בית המקדש אולם צרי יהודה ובנימין התנגדו לבניה וכתבו שִׂטְנָה על בנין הבית, שגרם להפסקת העבודה עד מלוך דריוש מלך פרס. לדברי חז"ל במדרש אסתר רבה ורש"י (עזרא א, א), דריוש מלך פרס הוא בנם של אחשורוש ואסתר. בין העולים לבנות את המקדש מוזכר מרדכי, ומסבירים המפרשים שזהו מרדכי היהודי המוזכר במגילה, "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל". נמצא שמרדכי גלה לבבל (בגלות יכניה), חזר לירושלים עם עזרא ולאחר הפסקת הבניה חזר לשושן. יש המסבירים שחזרתו לשושן נעשתה במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית (ילקוט מעם לועז). יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך", ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש.

מגילת אסתר היא אחרונה בחמשת המגילות, ונכתבה על ידי אנשי כנסת הגדולה (ב"ב טו.) והיא שונה משאר כתבי הקודש (ספרי התנ"ך) בכך שלא מוזכר בה כלל נבואה או דיבור בין הקב"ה לאדם כלשהו. יתירה מזאת, אפילו שם ה' לא מוזכר במגילה כלל. אולם דבר זה איננו גורע דבר מקדושתה ומעלתה, שכן היא נאמרה ברוח הקודש. כפי המבואר (בגמרא מגילה ז.) "רבי אליעזר אומר: אסתר ברוח הקודש נאמרה שנאמר: 'ויאמר המן בלבו' ומניין ידעו כותבי המגילה שכך אמר בלבו? אלא רוח הקודש נגלה אליהם (רש"י). וכן למדו זאת ר"ע ור"מ כל אחד למד ממקור אחר. מובאת (בגמרא שם) דעת שמואל הסובר שעל אף שמגילת אסתר נאמרה ברוח הקודש, מ"מ היא איננה מטמאת את הידיים כשאר כתבי הקודש, משום שהיא לא ניתנה להכתב (אלא רק לגורסה על פה ולקרותה רש"י ועוד), אולם מבואר (בגמרא שם) שזו דעת יחיד, ואין הלכה כמותה. מאידך, למגילת אסתר ישנה מעלה מיוחדת על שאר ספרי הנביאים והכתובים, שהיא צריכה שירטוט כמו ספר תורה וכן פסק (השו"ע או"ח סי' תרצא סע' א).

סגולת פורים

מסוגל לכל הענינים הנצרכים לאדם. לקבלת התפילות. לשוב בתשובה. לבנים. לפרנסה טובה. לגאולה. לניסים גדולים. לתיקון החטא של אדם הראשון ושלו. ללימוד התורה הקדושה.