"ויקרא למשה ולאהרן לילה..." (י"ב, ל"א)

היה פרעה קורא בלילה בכל שוק ושוק ואומר: היכן הוא משה? והיכן הוא אהרן? והיו נערים קטנים של ישראל עומדים על גזזטראות בתיהם כי לא יכלו לצאת איש מפתח ביתו עד בקר, ומשחקים בפרעה ואומרים לו: להיכן אתה הולך ואת מי אתה מבקש והוא אומר להם: את משה אוהבי אני מבקש. והם אומרים לו זה כאן וזה כאן, עד שמצא את הבית שהיה שם משה.

והיה פרעה ושריו עומדים על ביתו של משה, והם למטה ומשה בביתו למעלה. פרעה קורא: משה, משה, צא אלי!

ומשה משיב לו: הרי גזרת עלי: ביום ראתך פני תמות'!

אמר לו פרעה: והרי לילה עתה ולא יום... השיב לו משה: כבר נצטוינו מפי ה' 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר', היאך אני יוצא אליך, חזר ואמר לו: הבט אלי מהחלון. וכן עשה משה. היה פרעה מתחנן ונופל על פניו ומבקש לפני משה: 'קומו צאו מתוך עמי'!

אמר לו משה: וכי גנבים אנו שנצא בלילה, לא נצא אלא לאחר שיאיר הבקר ובעצומו של יום. שכך מזהרים אנו שלא לצאת אלא בפרהסיא.

ראהו משה לפרעה שהוא מפחד ביותר, אמר לו: למה אתה מטריח הרבה, אמר לו: שאני בכור ומתירא אני שמא אמות! אמר לו משה: אל תתירא מדבר זה, לגדלה מזו אתה מתקן (להאבק על גלי ים סוף). אמר לו משה לפרעה: אף על פי כן, אם תרצה, אלמד לך דבר ותנצל אתה ולא תמות. הרם קולך ואמר: בני ישראל הרי אתם ברשותכם, קומו צאו מתוך עמי! עד עכשו הייתם עבדי פרעה, מכאן ואילך אתם ברשות ה'. 'לכו עבדו את ה' אלקיכם'! וכן עשה שתי פעמים.

אמר רבי לוי: כשם שנתן כוח בקולו של משה, כך נתן כוח בקולו של פרעה. והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך 40 יום. באותה שעה אמרו ישראל (תהלים קי"ג): 'הללויה הללו עבדי ה' ' - ולא עבדי פרעה. ואף על פי שמתחילה לא בקש משה אלא 'דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו' ולא בקש שחרור גמור, איך רצה עתה שיאמר פרעה 'הרי אתם בני חרין'? אלא אדם ההולך להקריב זבח לקונו, צריך שלא תהא עליו שום אדנות אחרת בלתי ה' לבדו, כפי שאמרו חכמים במצות עליה לרגל שהעבד פטור ממנה - שכתוב (שמות כ"ג): 'אל פני האדן ה' " - יצא מי שיש לו שני אדונים. וזה אפלו פרעה הבין, אלא חשב, אני משחררם עתה לצרך הזבחים, ואחר כך חוזרים לשעבוד. [ספר הפרשיות]