"ליל שמרים... להוציאם מארץ מצרים... לכל בני ישראל לדרתם" (י"ב, מ"ב) - שבט לוי בשעבוד מצרים

בזכות מה יצאו שבט לוי ממצרים, והרי לא היו בשעבוד מצרים. ויש לומר: א. בזכות שעזרו לאחיהם. ב. שבט לוי במצרים ישבו ועמלו בתורה, ועמל התורה בא במקום שעבוד של חמר ולבנים. ג. במדרש רבה (במדבר ג סי' ז') מובא: כשם שהיו צדיקים במדבר, היו צדיקים במצרים, ולמדו תורה לישראל.

הטעם שלא נשתעבדו שבט לוי במצרים

א. ב'תורה שלמה' הביא בשם יש מפרשים, כי ביום הראשון בו בקש פרעה לבוא לעבד, לא באו שבט לוי, ולכן לא יכול היה לשעבדם.

ב. כתב הש"ך (פרשת במדבר): כשפרעה לקחם לעבודה לא נמצאו שבט לוי בתוכם, כי קבלו צווי מאביהם לעסק בתורה, וכל המקבל עליו על תורה - פורקין ממנו על מלכות.

ג. ה'חזקוני' (א, י) כתב: שבט לוי הושיבו ישיבות במצרים, ולא ידעו מלאכה, לפי שרק בתורה היה עסקם, ולא נשתעבדו במצרים, לפי שנועדו לשמש בעבודת בית המקדש, לכן לא היתה למצרים שליטה להעבידם.

ד. כתב ב'חן טוב': משום ששבט לוי לא בטל מצות מילה, ואלו שאר השבטים בטלו מצות מילה. משראו המצרים שהולכים ומתרבים, היו סבורים שמדרך הטבע הוא, ולכן חפשו דרכים להמעיטם ע"י זה שיעבדו בלבנים ויתיש כוחם. אולם שבט לוי שמלו גם במצרים ואף על פי כן התרבו, הבינו המצרים מתרבים על פי נס, ואין זה מדרך הטבע ולכן עזבו אותם.

ה. ב'פרשת דרכים' כתב: כל גזרת 'ועבדום וענו אותם' נאמר למי שיהיה לו חלק ונחלה בארץ ישראל, אולם לשבט לוי אין חלק ונחלה, ולכן לא היו בכלל הגזרה.

ו. בפרוש ה'יפה תאר' (על המדרש רבה) מפרש: המצריים ראו שיעקב חלק כבוד לשבט לוי, שצוה ששבט לוי לא ישאו את ארונו, לפי שנועדו לשאת את ארון ברית ה'. וכאשר התחיל השעבוד בדרך טובה, לא מתוך כפיה, שבט לוי לא הגיע לעבודה, וממילא הבינו המצרים שבשבט לוי יש לנהג כבוד ולא לשעבדם.

ז. ה'דורש לציון' כתב, אמרו בני ישראל לפרעה מלך מצרים: נחשב כמה תפוקת עבודה עושים שבט לוי ביום אחד, ואנו נחלק בינינו את עבודת שבט לוי. והסכים פרעה לכך.

ועין ב'משך חכמה' (במדבר ט"ז, ט) שכתב: יתכן כי הבדלו הם מכל ישראל במצרים שלא נשתעבדו שם, והיו מקימין המצוות במצרים, ולדעתי היו השוטרים במצרים משבט לוי, כי לא היו משעבדים, ולכן אמרו בגמרא (מסכת יבמות פ"ו): אמר רב חסדא, תחלה לא היו מעמידין שוטרים אלא מהלויים, כי זכו לזה במצרים והיו מזככי השכל ודבוקים במשכלות, ולא היו טרודים בחמר ובלבנים ולא עבדו עבודה זרה, ולכן ראויים לעבד עבודת ה' יתברך.