שמונה מעלות הצדקה לפי הרמב״ם

הרשימה, מהגבוהה לנמוכה

(על פי רמב״ם, הלכות מתנות עניים פרק י. הלשון כאן בעברית פשוטה, ולא ציטוט מילולי.)

• המעלה הראשונה: מחזיק את מי שעומד ליפול – נותן לו מתנה או הלוואה, נכנס עמו לשותפות או מוצא לו עבודה – כדי שלא יצטרך לבקש מאחרים.
• המעלה השנייה: הנותן אינו יודע למי נתן, והמקבל אינו יודע ממי קיבל – למשל דרך קופה מסודרת שבראשה אנשים נאמנים.
• המעלה השלישית: הנותן יודע למי נתן, אבל המקבל אינו יודע ממי קיבל.
• המעלה הרביעית: המקבל יודע ממי קיבל, אבל הנותן אינו יודע למי נתן.
• המעלה החמישית: נותן לעני בידו, לפני שביקש.
• המעלה השישית: נותן לעני אחרי שביקש.
• המעלה השביעית: נותן פחות מהראוי, אבל בסבר פנים יפות.
• המעלה השמינית: נותן בעצב.

מה לומדים מהרשימה

שני עקרונות עוברים לאורך הרשימה. הראשון – כבוד המקבל: ככל שהנתינה שומרת יותר על כבודו, היא גבוהה יותר. לכן הנתינה בסתר, שבה אף אחד אינו מתבייש, נמצאת גבוה כל כך. השני – עצמאות: המעלה העליונה אינה סכום גדול, אלא עזרה שמשחררת את האדם מהצורך לקבל.

שימו לב גם לתחתית הרשימה: גם מי שנותן בעצב מקיים מצווה, וגם מי שנותן מעט – אם נתן בפנים מאירות – עולה מעליו. כלומר, היחס האנושי הוא חלק מהצדקה, לא תוספת לה. על כך במאמר צדקה בסתר ומתן בכבוד.

המעלה העליונה בימינו

בפועל, המעלה הראשונה יכולה להיראות כמו הלוואה בלי ריבית לאדם שעומד לפני קשיים, המלצה לעבודה, עזרה בבניית קורות חיים, או קנייה קבועה מעסק קטן של מי שמתקשה. ההלוואה עצמה, ואיסור הריבית שבה, מוסברים במאמר הלוואה בלי ריבית וגמ״ח.

טעויות נפוצות

• לחשוב שהמעלה נמדדת רק בגובה הסכום.
• לחשוב שמי שלא נותן בסתר לא קיים מצווה. כל המעלות הן צדקה.
• לפרסם את שם המקבל, גם בכוונה טובה.
• לשכוח שעזרה במציאת עבודה היא צדקה מהמעלה הגבוהה ביותר.