פרשת קדושים · ויקרא פרק כ פסוק כד
ויקרא כ, כד
וָאֹמַר לָכֶם אַתֶּם תִּירְשׁוּ אֶת־אַדְמָתָם וַאֲנִי אֶתְּנֶנָּה לָכֶם לָרֶשֶׁת אֹתָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר־הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָעַמִּים׃
גימטריה של הפסוק כולו: 7,492 · 23 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק כ9 מפרשים: תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · אור החיים · העמק דבר
תרגום אונקלוס לויקרא כ, כד
וַאֲמָרִית לְכוֹן אַתּוּן תִּירְתוּן יָת אַרְעֲהוֹן וַאֲנָא אֶתְּנִנַהּ לְכוֹן לְמֵירַת יָתַהּ אַרְעָא עַבְדָא חַלָב וּדְבָשׁ אֲנָא יְיָ אֱלָהָכוֹן דִי אַפְרֵשִׁית יָתְכוֹן מִן עַמְמַיָא
תרגום יונתן לויקרא כ, כד
וַאֲמָרִית לְכוֹן אַתּוּן תִּזְדַהֲרוּן מִן תּוֹעֵיבְתָּא אִילֵין מִן בִּגְלַל דְתֵירְתוּן יַת אַרְעֲהוֹן וַאֲנָא אִיתְּנִינָהּ לְכוֹן לְמֵירַת יָתָהּ אֲרַע עַבְדָא חֲלַב וּדְבַשׁ אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן דְאַפְרָשִׁית יַתְכוֹן מִן עַמְמַיָא
אבן עזרא על ויקרא כ, כד
וטעם ארץ זבת חלב. שאין כמוה:
אשר הבדלתי אתכם מן העמים. באלה החקים ועוד שתבדילו בין הבהמה:
בעל הטורים על ויקרא כ, כד
אשר הבדלתי אתכם שבעים מצות בפ' קדושים כנגד שבעים אומות שהבדלתי אתכם מהם:
רבנו בחיי על ויקרא כ, כד
ואני אתננה לכם. בשלש מלות אלו יבאר הכתוב כי השם המיוחד יבטיח לתת הארץ המיוחדת לישראל שהם עם מיוחד, זהו שאמר ואני אתננה לכם, כי הארץ ההיא ארצי ואתם עמי ביחוד, לא השלטתי עליכם שום כוכב ומזל גם לא מלאך ושרף כי אתם לחלקי לא לחלקם, ואני לאלהים לכם לא לעו"ג, רק אני להם אלהי האלהים. כך פירש הרמב"ן ז"ל, ואע"פ שאין זה לשונו זאת היא כוונתו.
חזקוני על ויקרא כ, כד
אתם תירשו את אדמתם שאתם באים ויורשים אותם שאתם פתחתם תחילה וכן הוא אומר גן נעול אחותי כלה וגו'
ואני אתננה לכם שהרי היא אינה אלא חלקו של שם ואתם בניו של שם והם אינם אלא בניו של חם ומה טיבן בתוכה אלא שיהיו הם שומרי המקום עד שתבואו.
אני ה׳ אלקיכם ואינם צריכים לאחר.
בכור שור על ויקרא כ, כד
ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם. ואם תעשו כמעשיהם מה הועלתי בחלופי:
אשר הבדלתי אתכם מן העמים. וכשם שאני הבדלתי אתכם מן העמים שהם טמאים להיות טהורים וקדושים כן אתם תבדילו בין הבהמה הטהורה לטמאה, לקחת לכם הטהורה:
אור החיים על ויקרא כ, כד
ואני אתננה וגו׳ ארץ זבת וגו׳. קשה, אחר שאמר ״לרשת אותה״ מה צריך לומר ״ואני אתננה״? עוד, למה סמך שבח הארץ לזכרון הירשה? ונראה לי שהכונה היא שמלבד מה שיירשו, עוד יתן להם שתהיה הארץ זבת חלב ודבש יותר מהשעור מה שלפניה, גם שלל שלא בזמן ירשתם אחר כך שהוא זמן החרבן שלא תהיה זבת חלב ודבש, כמו שספרו מכיריה בזמן הזה בעוונינו.
העמק דבר על ויקרא כ, כד
ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם. כירושה שאין לה הפסק שאפילו בשעה שאין ישראל עליה יודעים שהיא שלהם אלא שגלו ממנה. וכמש״כ בס׳ שמות ל״ב י״ג. וזהו טעם על שנתן הקב״ה לנו עצה שלא תקיא אותנו הארץ אפילו אנו נכשלים בעריות:
ואני אתננה לכם לרשת אותה ארץ זבת חלב ודבש. אריכות לשון הוא והכי מיבעי אתם תירשו את אדמתם ארץ זבת חו״ד. אלא הוא עוד טעם על שנותן עצה לישראל יותר מז׳ אומות. שיש הפרש בין חלק ארץ שנתן הקב״ה לאיזה אומה לחלק א״י שנתן לנו. דכל הארצות היתה הנתינה בהשגחתו יתברך אך בתחלת הנתינה אם טובה היא אם רעה ולא היה מושגחת עוד בפרטי העתים לשנותה לפי המעשים. משא״כ ארץ ישראל בכל שעה היא בהשגחה כדכתיב תמיד עיני ה׳ אלהיך בה וגו׳. ויהושע וכלב אמרו אם חפץ בנו ה׳ והביא אותנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר היא זבת חו״ד. וביארנו שם שאמרו שגם בעת שהיא זבת חו״ד נדרשת להשגחה לפי מעשיהם של ישראל בתורה ובמצות. וזהו כונת המקרא ואני אתננה לכם לרשת אותה אשר היא כבר זבת חו״ד ומכ״מ הנני נותן בכל שעה השגחתי עליה. והוא טעם יפה שיש לקוות דעסק ת״ת יחזירם בתשובה שהרי היא הניתנת להשכיל על ההשגחה ביותר משא״כ שבע אומות לא היו מושגחין בזה האופן לכן לא היה עסק התורה מועיל להם:
אשר הבדלתי אתכם מן העמים. בזה שפרי הארץ תלוי במעשה שבין אדם לשמים מה שאין הדבר כן בכל העמים:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וָאֹמַר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 247 |
| לָכֶם | — | 90 | |
| אַתֶּם | אַתָּה כינוי | א-ת-ה | 441 |
| תִּירְשׁוּ | יָרַשׁ פועל | י-ר-ש | 916 |
| אֶת | אֵת מילית | 401 | |
| אַדְמָתָם | אֲדָמָה שם עצם | א-ד-ם | 485 |
| וַאֲנִי | אֲנִי כינוי | 67 | |
| אֶתְּנֶנָּה | נָתַן פועל | נ-ת-ן | 506 |
| לָכֶם | — | 90 | |
| לָרֶשֶׁת | יָרַשׁ פועל | י-ר-ש | 930 |
| אֹתָהּ | אֵת מילית | 406 | |
| אֶרֶץ | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 291 |
| זָבַת | זוּב פועל | ז-ו-ב | 409 |
| חָלָב | חָלָב שם עצם | ח-ל-ב | 40 |
| וּדְבָשׁ | דְּבַשׁ שם עצם | ד-ב-ש | 312 |
| אֲנִי | אֲנִי כינוי | 61 | |
| יְהוָה | — | 26 | |
| אֱלֹהֵיכֶם | — | 106 | |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| הִבְדַּלְתִּי | בָּדַל פועל | ב-ד-ל | 451 |
| אֶתְכֶם | אֵת מילית | 461 | |
| מִן | מִן שם עצם | מ-נ-ן | 90 |
| הָעַמִּים | עַם שם עצם | ע-מ-ם | 165 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Leviticus – Onkelos Leviticus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Leviticus – Targum Jonathan on Leviticus (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Leviticus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Leviticus – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ד (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Leviticus – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Leviticus – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.