האם מותר לגבר ללבוש בגדי נשים?

המקור

התורה (דברים כב, ה) מצווה: ״לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה, כי תועבת ה׳ אלהיך כל עשה אלה״. זה איסור לאו, והוא חל גם על גבר וגם על אישה.

לשון השולחן ערוך

השולחן ערוך (יו״ד קפב, ה) פוסק: ״לא תעדה אשה עדי האיש, כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון… ולא יעדה איש עדי אשה, כגון שילבש בגדי צבעונים וחלי זהב, במקום שאין לובשין אותם הכלים… אלא נשים״. הרמ״א מוסיף בסוגריים: ״ממלבושי האיש לפי מנהג המקום ההוא״. כלומר, הקובע הוא מה שמקובל באותו מקום ובאותו זמן כלבוש של גברים או של נשים.

הטעם

הראשונים נתנו שני טעמים: שלא יבואו לידי פריצות – גבר שמתחפש לאישה כדי להיכנס בין הנשים, או להפך; ושלא ידמו לעובדי עבודה זרה, שהיו נוהגים כך בפולחן. מעבר לטעמים, התורה מדגישה שיש לשמור על ההבדל בין גבר לאישה גם בלבוש.

בגד אחד או פריט

האיסור חל גם בפריט אחד שמיוחד למין השני – למשל גבר שלובש חצאית או שמלה, או אישה שלובשת חליפה של גבר. בגדים שלובשים אותם גברים ונשים כאחד (כמו מעיל גשם או סוודר פשוט) – אין בהם איסור. בעניין מכנסיים לנשים, ראו האם חובה ללבוש חצאית.

לצורך

הפוסקים כתבו שכשהלבישה נעשית לצורך – כמו להגן מפני גשם או קור, ולא לשם התייפות – יש מקום להקל. כך גם אישה שלובשת בגד של בעלה זמנית מפני הקור.

פורים ותחפושות

הרמ״א (או״ח תרצו, ח) מביא שבפורים ״גבר לובש שמלת אשה ואשה כלי גבר – אין איסור בדבר, מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא״, ומוסיף ״ויש אומרים דאסור, אבל המנהג כסברא הראשונה״. פוסקים רבים מן האחרונים החמירו בזה, ולכן נכון להנהיג ילדים להתחפש בלי להחליף לבוש של בנים ובנות.