דלג לתוכן הראשי
כוונות

שאלות ותשובות · שונות · שמות ולוח השנה

ממתין לבדיקה רבניתעודכן:

האם מותר לשנות שם משפחה אחרי גירושין?

מותר. שם המשפחה האזרחי אינו מושג הלכתי, ואישה שהתגרשה רשאית לחזור לשם נעוריה או לבחור שם אחר. בהלכה האדם מזוהה בשמו העברי ובשם אביו, ושם זה אינו משתנה בגירושין. לגבי שם המשפחה של הילדים – ראוי להתחשב ברגשותיהם ובכבוד שני ההורים.

שאלות דומות שנשאלות: שינוי שם משפחה · לחזור לשם נעורים אחרי גירושין · שם משפחה של ילדים אחרי גירושין · שם משפחה בהלכה

שם משפחה ושם עברי

בהלכה, אדם נקרא בשמו ובשם אביו – ״פלוני בן פלוני״, ״פלונית בת פלוני״. כך עולים לתורה, כך כותבים כתובה וגט, וכך מתפללים על חולה (בשם האם). שם המשפחה האזרחי התפתח מאות שנים אחר כך, והוא עניין של מנהג המדינה ושל נוחות רישום. לכן שינוי שם משפחה – בנישואין, בגירושין או מכל סיבה – אינו משנה דבר בזהות ההלכתית.

אחרי הגירושין

אישה שהתגרשה רשאית לחזור לשם נעוריה, להשאיר את שם המשפחה של בעלה לשעבר (למשל כדי שיהיה לה שם משותף עם ילדיה), או לבחור שם אחר. אין בכך איסור ואין בכך מצווה – זו החלטה אישית ומשפחתית. ההליך עצמו נעשה לפי החוק האזרחי.

בגט

בגט עצמו כותבים את שמות בני הזוג בדקדוק רב, כולל כינויים שבהם הם מוכרים. לכן חשוב לדווח לבית הדין על כל שם שבו האישה או האיש נקראים, גם שם משפחה שאינו רשמי. אחרי מתן הגט, שינוי השם אינו משפיע על תוקפו.

הילדים

שאלת שם המשפחה של הילדים רגישה. ההלכה מחייבת בכבוד אב ואם, גם אחרי הגירושין, ומצפה מההורים לא להכניס את הילדים למאבק ביניהם. החלטה כזו כדאי לקבל בהסכמה, ובמידת הצורך בליווי רב או יועץ. ראו עד היכן כיבוד הורים.

שינוי שם עברי

שונה הוא שינוי השם העברי, שיש לו משמעות רוחנית. הגמרא (ראש השנה טז, ב) מונה ״שינוי השם״ בין הדברים ש״מקרעין גזר דינו של אדם״, ולכן נוהגים לעיתים להוסיף שם לחולה. אבל לא נוהגים לשנות שם עברי בגלל גירושין.

מקורות – המקור בפנים

  • ראש השנה טז, ב

    ותוקעין ומריעין כשהן עומדין כדי לערבב השטן וא"ר יצחק כל שנה שאין תוקעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה מ"ט דלא איערבב שטן וא"ר יצחק כל שנה שרשה בתחלתה מתעשרת בסופה שנא' (דברים יא, יב) מראשית השנה מרשית כתיב ועד אחרית …

    לעיון במקור המלא ←
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

המשך לקרוא

השאלה הבאה · שונות

האם מותר ללמוד תורה בלילה?

בוודאי מותר, ואף יש בזה מעלה מיוחדת: הרמב״ם והשולחן ערוך כותבים ש״אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה״, וכל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה – ראוי לחשוש. יש שנהגו, על פי המקובלים, שלא ללמוד מקרא (תנ״ך) בלילה לפני חצות, אבל לימוד משנה, גמרא והלכה – אין בו שום מניעה.

לקריאה

שאלות נוספות בנושא שמות ולוח השנה ←·כל השאלות בשונות ←·כל הנושאים