דלג לתוכן הראשי
כוונות

משפחה ובית יהודי

עד היכן כיבוד אב ואם? הגבולות של המצווה

כיבוד הורים הוא מצווה גדולה, אבל יש לה גבולות ברורים. אם ההורה מבקש לעבור על מצווה – אפילו מדרבנן – לא שומעים לו, כי גם ההורה וגם הילד חייבים בכבוד הקב״ה (שו״ע יו״ד רמ, טו). ההורה אינו יכול לכפות בחירת בן זוג או למנוע לימוד תורה במקום טוב יותר (רמ״א שם, כה; קיצור שו״ע קמג, יב). וגם על ההורים מוטל שלא להכביד על ילדיהם – אב שמחל על כבודו, כבודו מחול.

כשההורה מבקש לעבור על מצווה

בפסוק נאמר ״איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו, אני ה׳״ (ויקרא יט, ג). חכמים למדו מהסמיכות: אף על פי שציוויתיך על מורא ההורים, אם אמרו לך לחלל שבת – אל תשמע, כי ״אני ה׳״ – אתה ואביך חייבים בכבודי. הרמב״ם (ממרים ו, יב) והשולחן ערוך (יו״ד רמ, טו) פוסקים כך לגבי כל מצווה, עשה או לא תעשה, ואפילו מצווה מדרבנן.

גם כשלא שומעים – מסרבים בכבוד, בלי לבייש ובלי לכעוס.

החלטות אישיות: בן זוג ומקום לימוד

  • בחירת בן או בת זוג – הרמ״א (יו״ד רמ, כה) מביא שאם ההורה מתנגד שבנו יישא אישה שהוא רוצה בה, הבן אינו חייב לשמוע לו. כמובן, ראוי להקשיב לדעת ההורים ולשקול אותה ברצינות.
  • מקום לימוד תורה – מי שרוצה ללמוד במקום שבו יצליח יותר, וההורה מתנגד, אינו חייב לשמוע לו, כי תלמוד תורה גדול מכיבוד אב ואם (שו״ע יו״ד רמ, יג, כה; קיצור שו״ע קמג, יב).
  • השלמה עם אדם – הורה שציווה את בנו לא לדבר עם פלוני ולא למחול לו, והבן רוצה להתפייס – אינו צריך לחוש לציווי (שו״ע יו״ד רמ, טז), כי שנאה אסורה מן התורה.

כשמצווה וכבוד מתנגשים

אמר לו אביו ״השקני מים״, ובאותה שעה יש מצווה שצריך לעשות – אם אחרים יכולים לעשות את המצווה, יכבד את אביו; ואם אין אחר – יעשה את המצווה (שו״ע יו״ד רמ, יב). ואם אביו ואמו ביקשו דבר בבת אחת – לפי השולחן ערוך האב קודם, ואם הם גרושים – שניהם שווים, והבן בוחר (שם, יד).

עד היכן הכבוד – ומה עם הבן

בגמרא (קידושין לא ע״א) שאלו את רבי אליעזר ״עד היכן כיבוד אב ואם?״, והוא סיפר על דמא בן נתינה מאשקלון, שוויתר על עסקה גדולה כדי לא להעיר את אביו שישן ומפתח התיבה תחת ראשו. השולחן ערוך (יו״ד רמ, ח) מביא שאפילו זרק ההורה כיס זהובים של בנו לים – לא יכלים אותו. הרמ״א מוסיף שמותר למנוע את ההורה לפני שזרק, ואחר כך אפשר לתבוע בדין.

אבל המצווה פועלת גם בכיוון השני: ״אסור לאדם להכביד עולו על בניו ולדקדק בכבודו עמהם, שלא יביאם לידי מכשול״ (שו״ע יו״ד רמ, יט; רמב״ם ממרים ו, ח). ובגמרא (קידושין לב ע״א): האב שמחל על כבודו – כבודו מחול.

הורה שאינו שומר מצוות

השולחן ערוך (יו״ד רמ, יח) פוסק שגם הורה ״רשע ובעל עבירות״ – מכבדים אותו וירא ממנו. הרמ״א מביא שיש אומרים שאינו חייב לכבד הורה רשע עד שיעשה תשובה, וקיצור שולחן ערוך (קמג, ט) מוסיף שבכל מקרה אסור לצער אותו, ויש להחמיר כדעה הראשונה. במצבים כאלה – ובמיוחד כשיש פגיעה – יש לשאול רב.

טעויות נפוצות

  • לחשוב שכיבוד הורים מחייב לעבור על מצווה כשהורה מבקש.
  • לסרב להורה בגסות – גם סירוב צריך להיות בכבוד.
  • לחשוב שההורים רשאים להכריע במקום הילד בבחירת בן זוג.
  • לשכוח שגם על ההורים מוטל לא להכביד ולוותר.

שאלות נפוצות

אבא מבקש ממני לחלל שבת – מה עושים?

לא שומעים לו. כך פוסקים הרמב״ם והשולחן ערוך לגבי כל מצווה. מסרבים בעדינות ובכבוד.

ההורים מתנגדים לבן הזוג שבחרתי – חייבים לשמוע להם?

לפי הרמ״א אין חובה הלכתית לשמוע להם בזה. ראוי להקשיב לטעמיהם, ובמצב כזה כדאי מאוד להתייעץ עם רב.

מה פירוש ״האב שמחל על כבודו כבודו מחול״?

הורה רשאי לוותר על חלק מכבודו, וכשוויתר – הבן אינו עובר בכך. עם זאת, גם אז ראוי להמשיך לנהוג בכבוד.

האם צריך לכבד הורה שפגע בי?

זו שאלה רגישה מאוד, ויש בה דעות ופרטים. כדאי לשוחח בגלוי עם רב, ולשמור קודם כול על הבטיחות.

עוד במשפחה ובית יהודי

מאמרים מהעלונים בנושא

האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

בכל שאלה מעשית יש לשאול רב.