האם מותר ללמוד תורה בלילה?

״והגית בו יומם ולילה״

השולחן ערוך (יו״ד רמו, א) כותב שכל אדם ״חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה״. הקיצור שולחן ערוך (עא, א) מוסיף: ״אחר תפלת ערבית צריך לקבוע עת לתורה״, ומזהיר שלא לאכול קודם, כדי שלא יירדם ויתבטל.

מעלת הלילה

השולחן ערוך (רמו, כג) פוסק: ״מי שרוצה לזכות בכתרה של תורה – יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחת מהן בשינה, באכילה ושתייה ושיחה וכיוצא בהם, אלא בדברי חכמה ותלמוד תורה״. הרמ״א שם מוסיף: ״כי אין אדם לומד רוב חכמתו כי אם בלילה״, ו״יש לאדם להתחיל ללמוד בלילה מט״ו באב ואילך״, כשהלילות מתארכים. ובסעיף הבא (רמו, כד): ״כל בית שאין דברי תורה נשמעים בו בלילה – אש אוכלתו״.

לימוד מקרא בלילה

השאלה עולה בדרך כלל בגלל מנהג שמובא בשם האר״י ובספרי המקובלים, שלא ללמוד מקרא – תנ״ך – בלילה לפני חצות. בעקבות זה יש שנמנעים מלקרוא פרקי נביאים וכתובים בלילה, אך רבים אינם מקפידים בזה. אמירת תהלים בלילה – רבים נוהגים להקל, ויש קהילות שמקפידות לאמרם רק אחרי חצות. מי שרוצה ללמוד תנ״ך בלילה עם פירושים, כלימוד ולא כקריאה בלבד – יש מקלים. בכל מקרה, משנה, גמרא, הלכה ומוסר – לומדים בלילה בלי שום הגבלה.

עצה מעשית

ההלכה עצמה ממליצה לקבוע את הלימוד מיד אחרי ערבית, לפני שהעייפות גוברת. גם חצי שעה קבועה בכל לילה, בחברותא או בשיעור, מקיימת ״והגית בו יומם ולילה״. ראו גם כמה זמן צריך ללמוד תורה ביום ומה זה חברותא.