איך יודעים את התאריך העברי שלי?

היום מתחיל בערב

בלוח העברי היום מתחיל בערב – ״ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד״ (בראשית א, ה). לכן תינוק שנולד ביום שלישי בשמונה בערב, אחרי השקיעה – נולד בתאריך העברי של יום רביעי. מי שנולד בין השקיעה לצאת הכוכבים – ״בין השמשות״ – יש ספק, ושואלים רב, במיוחד לעניין ברית מילה ובר מצווה.

איך ממירים

בכלי המרה של האתר מקלידים את התאריך הלועזי, ומסמנים אם הלידה הייתה לפני השקיעה או אחריה. אפשר גם להשתמש בלוח שנה עברי־לועזי. כדאי לבדוק את זמן השקיעה במקום הלידה באותו יום, כי הוא משתנה לפי עונה ומקום.

למה זה חשוב

התאריך העברי קובע את גיל בר המצווה ובת המצווה, את יום ההולדת העברי, ולעיתים גם מנהגים כמו אמירת פרק תהילים לפי הגיל. גם יום הפטירה – יארצייט – נקבע לפי התאריך העברי.

שנה מעוברת

מי שנולד באדר – יש לבדוק בשנה מעוברת אם יום הולדתו באדר א׳ או באדר ב׳. לעניין בר מצווה יש בזה פסק בשולחן ערוך, ולעניין יום הולדת רגיל – נוהגים בדרך כלל באדר ב׳.

עצה

רשמו את התאריך העברי של כל בני המשפחה, וציינו גם את יום ההולדת העברי – בתפילה, בצדקה או בלימוד.

ומי שאינו יודע את שעת לידתו בכלל – כדאי שיתייעץ עם רב לגבי התאריך שבו ינהג, במיוחד לעניין בר מצווה.