שמות ולוח השנה – שאלות ותשובות
7 שאלות בנושא שמות ולוח השנה, מתוך שאלות ותשובות בנושאים שונים.
- מה המשמעות של השם שלי לפי התורה?
לשם יש משמעות במסורת: חז״ל אמרו ״שמא גרים״ – השם משפיע על האדם, ולמדו זאת מהשמות שבתורה, כמו ״רות – שיצא ממנה דוד שריווהו להקב״ה בשירות ותשבחות״. משמעות השם נלמדת מהשורש העברי, מהדמות התנ״כית שנקראה בו או מהמקור שלו. באתר יש כלי לפירוש שמות.
- איך מתאימים פסוק לשם?
המנהג, שהובא בשל״ה ובסידורים, הוא לומר בסוף תפילת שמונה עשרה – לפני ״יהיו לרצון״ השני – פסוק שמתחיל באות הראשונה של השם ומסתיים באות האחרונה שלו. מחפשים פסוק כזה בתנ״ך, ויש רשימות מוכנות. זו סגולה לזכור את השם ביום הדין, ואין בה חיוב.
- איך יודעים את התאריך העברי שלי?
ממירים את תאריך הלידה הלועזי לעברי בלוח שנה או בכלי המרה, ושמים לב לשעה: היום העברי מתחיל בשקיעה, ולכן מי שנולד בערב אחרי השקיעה – תאריכו העברי הוא של היום הבא. אם אין יודעים את שעת הלידה מדויק – מבררים בתעודת הלידה או בבית החולים.
- למה יש שנה מעוברת?
מוסיפים חודש – אדר נוסף – כדי שפסח יחול תמיד באביב, ״שמור את חודש האביב״. שנת הירח קצרה בכאחד עשר יום משנת השמש, ובלי עיבור החגים היו נודדים בין העונות. בלוח הקבוע מעברים שבע שנים בכל מחזור של תשע עשרה שנה.
- מה זה מולד ולמה מכריזים עליו?
המולד הוא הרגע המחושב שבו הירח ״מתחדש״ – כשהוא נמצא בין הארץ לשמש לפי החשבון הממוצע. לפיו נקבע לוח השנה העברי. בשבת שלפני ראש חודש, בברכת החודש, נוהגים להכריז את זמן המולד בימים, שעות וחלקים, ואחר כך מודיעים מתי יחול ראש החודש.
- האם מותר להוסיף שם לחולה או לאדם בריא?
מותר, וזה מנהג קדום: הרמ״א כותב ש״נהגו… לקרוא להם שם חדש, כי שינוי השם קורע גזר דינו״, על פי הגמרא בראש השנה. נוהגים להוסיף שם לחולה במצב קשה, בבית הכנסת, ליד ספר תורה ובמניין. לאדם בריא – יש שנהגו בכך משום סיבה מיוחדת, ורצוי לעשות זאת בהתייעצות עם רב.
- האם מותר לשנות שם משפחה אחרי גירושין?
מותר. שם המשפחה האזרחי אינו מושג הלכתי, ואישה שהתגרשה רשאית לחזור לשם נעוריה או לבחור שם אחר. בהלכה האדם מזוהה בשמו העברי ובשם אביו, ושם זה אינו משתנה בגירושין. לגבי שם המשפחה של הילדים – ראוי להתחשב ברגשותיהם ובכבוד שני ההורים.