האם מותר לסחוט לימון בשבת?

סחיטת פירות

סחיטת פירות להוצאת המשקה היא תולדה של מלאכת דש. השולחן ערוך (או״ח שכ, א) כותב שזיתים וענבים אסור לסחוט, ובשאר פירות – תלוי אם דרכם לסחוט אותם למשקה. ולגבי לימון הוא כותב במפורש (שכ, ו): ״מותר לסחוט לימוני״ש״.

משקה הבא לאוכל

השולחן ערוך (שכ, ד) מתיר לסחוט אשכול ענבים לתוך קדירה שיש בה תבשיל, ״דהוי ליה משקה הבא לאוכל, וכאוכל דמי״. כלומר: מיץ שנסחט ישירות לתוך אוכל אינו נחשב ״הוצאת משקה״, כי הוא נבלע באוכל ונעשה חלק ממנו.

לתוך כוס או מים

בימינו נוהגים לשתות מיץ לימון, למשל בלימונדה או בתה. לכן המשנה ברורה ופוסקים רבים כתבו שאין לסחוט לימון לתוך כוס ריקה או לתוך מים, אלא רק על אוכל – ויש שהתירו לסחוט על סוכר ואחר כך להוסיף מים. מי שרוצה תה עם לימון – יניח פרוסת לימון בתוך הכוס (בכלי שלישי לפי המחמירים), בלי לסחוט אותה בכפית.

בלי כלי מיוחד

מסחטה מיוחדת, ידנית או חשמלית, אין להשתמש בה בשבת, כי היא כלי שנועד להפקת המיץ, ויש בה עובדא דחול. סוחטים ביד.

פירות אחרים

תפוזים ואשכוליות שדרכם לסחוט למיץ – דינם חמור יותר, ואסור לסחוט אותם בשבת לשתייה. גם כאן, סחיטה ישירה על אוכל – יש מקילים. ענבים – אסור לסחוט אלא לתוך תבשיל, כדברי השולחן ערוך.

ראו ל״ט מלאכות שבת. הקיצור מביא את דיני הסחיטה בסימן פ.