מה זה כלי ראשון, כלי שני וכלי שלישי בשבת?

כלי ראשון

השולחן ערוך (או״ח שיח, ט) קובע שכלי ראשון – הכלי ששימש על האש – מבשל גם אחרי שהורידו אותו מהאש, כל זמן שהיד סולדת בו. לכן אין לתת לתוכו תבלין או דבר שאינו מבושל. סיר שהורד מהפלטה, ומיחם שהמים בו רותחים – הם כלי ראשון.

כלי שני

כשמעבירים מים או מאכל מכלי ראשון לכלי אחר – הכלי השני כבר אינו מבשל לרוב הדברים, כי דפנותיו קרות. לכן מותר לתת לכוס של מים חמים שעירו מהמיחם דברים רבים. אבל יש מאכלים ״קלי הבישול״ שמתבשלים גם בכלי שני – כמו עלי תה, ולפי כמה פוסקים גם ביצה ודברים רכים. בגלל זה נוהגים שלא להכין תה מעלים בכלי שני.

כלי שלישי

כלי שלישי הוא כלי שעירו לתוכו מכלי שני. רבים מהפוסקים מקלים בו אף לגבי קלי הבישול, ולכן מי שמכין תה בשבת מעביר את המים לכוס נוספת לפני שמכניס את שקית התה. הפרטים בהכנת קפה ותה בשבת.

עירוי

כשיוצקים ישר מכלי ראשון על מאכל – זה ״עירוי״, והוא מבשל כדי קליפה. לכן אין לשפוך מים רותחים מהמיחם על דבר שלא התבשל. ומאכל מוצק חם (״דבר גוש״) שהועבר לצלחת – יש פוסקים שדנו בו ככלי ראשון, כמו חתיכת בשר חמה מהחמין.

בשורה התחתונה

ככל שמתרחקים מהאש – החשש פוחת. מי שרוצה לחמם או לערבב, יעבור לכלי שני או שלישי. ההסבר המעשי המלא – בכלי ראשון וכלי שני.