למה מכסים את החלות בקידוש?

ההלכה

השולחן ערוך (או״ח רעא, ט) כותב: ״צריך שתהיה מפה על השולחן תחת הפת, ומפה אחרת פרוסה על גביו״. כך הלחם ״מונח בקופסה״, כמו המן.

זכר למן

המן שירד במדבר היה מונח בין שתי שכבות של טל – שכבה מתחתיו ושכבה מעליו. לכן מכסים את החלות מלמטה (מפה או מגש) ומלמעלה (כיסוי חלה). וזה גם הטעם ללחם משנה – כנגד ״לחם משנה״ שירד בערב שבת.

בושת הפת

סדר הברכות הוא שהפת קודמת ליין. בקידוש מברכים קודם על היין, ולכן מכסים את הפת – ״שלא תראה בבושתה״. זהו גם לימוד ברגישות: אם כלפי לחם נזהרים, קל וחומר כלפי אדם.

מתי מסירים

אחרי הקידוש ונטילת הידיים, לפני ברכת המוציא, מסירים את הכיסוי. יש שנוהגים להשאיר את החלות מכוסות עד אחרי הקידוש גם בבוקר.

בבוקר

גם בקידוש של בוקר מכסים את החלות, כי גם בו מברכים על היין לפני הפת.

כשאין כיסוי

מי שאין לו כיסוי חלה מיוחד – יכסה במפית או בבד נקי. ואם החלות בשקית – אפשר להשאירן בה עד אחרי הקידוש.