איך שומרים מעין הרע?

צניעות

הדרך העיקרית שחז״ל לימדו היא צניעות: לא להציג את הטוב לעיני כל, לא להתפאר, ולא לעורר קנאה. ״אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין״ – גם בברכה יש עניין להצניע. לכן נוהגים לא לפרסם הריון מוקדם, לא להציג בפומבי מתנות יקרות, ולא להרבות בתמונות של שמחות.

״בני יוסף״

הגמרא (ברכות נה, ב) מביאה עצה למי שחושש מעין הרע: לומר ״אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא״, ומפרשת את הפסוק ״בן פורת יוסף בן פורת עלי עין״. רבים נוהגים לומר את הפסוק ״המלאך הגואל אותי מכל רע… וידגו לרוב בקרב הארץ״ (בראשית מח, טז), שבו רמוז ש״כדגים שבים, מים מכסים עליהם ואין עין הרע שולטת בהם״.

עין טובה

מי שבעצמו מסתכל בעין טובה – שמח בטובת חברו ואינו מקנא – אינו ״שולח״ עין רעה, ומתרחק ממנה. רבי יוחנן אמר שגם ״עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו – אין עין הרע שולטת בו״.

מצוות ששומרות

מזוזה, צדקה, תפילה, קריאת שמע על המיטה – כל אלה נחשבים במסורת שמירה. ״שומר מצוה לא ידע דבר רע״.

מה לא

תכשיטים וקמעות שאין להם מקור, טקסים של ״הסרת עין הרע״ בתשלום, ופחד שמשתלט על החיים – אינם דרך התורה. הרמב״ם הזהיר מ״הבלים״. מי שחושש – יתפלל, יחזק אמונה, ויתייעץ עם רב.