האם מותר לתלות חמסה בבית?

מקור החמסה

החמסה – יד פתוחה עם חמש אצבעות – היא סמל נפוץ בצפון אפריקה ובמזרח התיכון, אצל יהודים ושאינם יהודים. אין לה מקור בגמרא או בפוסקים, והיא נכנסה לבתים יהודיים כמנהג עממי. יש שנתנו לה פירוש יהודי – חמש אצבעות כנגד חמשה חומשי תורה, או רמז ל״ה׳״ – אבל זה פירוש מאוחר.

האם מותר

השאלה היא אם יש בזה ״דרכי האמורי״ או ״ניחוש״ (קיצור קסו, א). רוב הפוסקים לא אסרו חמסה כקישוט או כסמל, במיוחד כשאין מייחסים לה כוח. אבל אם מתייחסים אליה כאל קמע שמגן ״מעצמו״ – יש בזה בעיה של אמונה תפלה, והרמב״ם (עבודה זרה יא, טז) הזהיר מכך.

המזוזה קודמת

יש מי שתולים חמסה בכניסה לבית, ומזניחים את המזוזה – זו טעות חמורה. המזוזה היא מצווה מן התורה, ויש בה, לפי חז״ל, גם שמירה על הבית. מי שרוצה ״שמירה״ – יבדוק את המזוזות.

שמות קדושים

חמסות רבות מעוטרות בפסוקים או בשמות קדושים. יש להיזהר שלא לתלות אותן במקומות לא נקיים (שירותים, מקלחת), ושלא לזרוק אותן לפח, אלא לגנוז.

בפועל

מי שבמשפחתו נהגו – יכול להמשיך כקישוט וכזיכרון למסורת המשפחה, בלי לייחס לה כוח. מי שאין לו מנהג – אינו צריך להתחיל.

ומי שמקבל חמסה במתנה – יכול לתלות אותה כקישוט, ויזכור שהשמירה האמיתית היא בזכות המצוות ובתפילה.