האם חוט אדום עוזר נגד עין הרע?

המקור לאיסור

בתוספתא (שבת, פרק ז) מונים דברים שהם ״דרכי האמורי״, כלומר מנהגים שנלקחו מעובדי עבודה זרה, ובהם ״הקושר חוט אדום על אצבעו״. הגמרא (שבת סז, א) קובעת כלל: ״כל דבר שיש בו משום רפואה – אין בו משום דרכי האמורי״ – אבל דבר שאין בו טעם של רפואה, ונעשה כסגולה בעלמא – יש בו חשש.

המנהג בדורות האחרונים

התפשט מנהג לכרוך חוט אדום סביב קבר רחל אמנו, ולחלק אותו לענידה – בעיקר לסגולה לזיווג, לפריון ולשמירה. יש פוסקים שהקלו, משום שהחוט מזכיר את רחל ואת תפילתה, ואין בו כוונה של עבודה זרה; ויש שהתנגדו בתוקף, משום התוספתא ומשום שהדבר הפך לעיתים למסחר.

על מה להקפיד

גם המקלים מסכימים: אין לחוט כוח מצד עצמו, והוא לכל היותר תזכורת לתפילה. הרמב״ם (עבודה זרה יא, טז) כותב על דברים כאלה שאין ראוי לישראל ״להימשך בהבלים אלו ולא להעלות על לב שיש תועלת בהן״. אסור לשלם על ״ברכה״ שבחוט, ואסור לראות בו תחליף לתפילה, לצדקה ולמעשים טובים.

בפועל

מי שנוהג – ינהג מתוך הבנה שזו תזכורת בלבד, ויתפלל. מי שאינו נוהג – אינו חסר דבר. בשאלה זו כדאי לשאול רב לפי מנהג הקהילה.

השמירה האמיתית

״שומר מצוה לא ידע דבר רע״ – המזוזה, הצדקה והתפילה הן השמירה שהתורה נתנה.