האם מותר לספור אנשים?

המקור

הגמרא (יומא כב, ב) אומרת: ״אמר רבי יצחק: אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה, דכתיב ׳ויפקדם בבזק׳״ – שאול ספר את העם בעזרת חצצים (אבנים קטנות) ולא ספר אותם ישירות. וכשדוד ספר את ישראל – בא מגפה (ברכות סב, ב; שמואל ב כד). גם במשכן, התורה ציוותה לספור דרך מחצית השקל – ״ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם״.

איך סופרים מניין

כדי לדעת אם יש עשרה למניין, נוהגים לומר פסוק בן עשר מילים, כל מילה על אדם אחד: ״הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם״ (תהלים כח, ט). יש שאומרים ״לא אחד, לא שניים…״, או סופרים את הרגליים או את האצבעות. ההקפדה היא שלא יצביעו על אדם ויאמרו ״אחד״.

מה מותר

מותר לספור חפצים, כרטיסים או ידיים שהורמו, כי הספירה אינה של האנשים עצמם. לכן בהצבעה, בכנסים או באירועים – אפשר לספור כרטיסים או מושבים. בצבא, בבתי ספר ובמקומות עבודה, שבהם צריך לספור לצורך בטיחות – יש פוסקים שהקלו כשהספירה היא לצורך ולא ״כדי לדעת את המספר״ בלבד, ויש שהמליצו לספור בעקיפין.

הטעם

ספירה ״מצמצמת״ את האדם למספר, ומעוררת דין – כאילו בודקים כמה יש. עם ישראל נמשל לכוכבים ולחול, ״אשר לא יימד ולא ייספר״.

גם במנייני ילדים בגן, במחנות ובטיולים – מחנכים רבים נוהגים לספור בעקיפין, וכך הילדים לומדים את המנהג מגיל צעיר.