האם ניקוי רעלים מומלץ לפי היהדות?

חובת השמירה על הגוף

הרמב״ם (הלכות דעות ד, א) פותח: ״הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף״. בהמשך הפרק הוא מפרט הנהגות של אכילה במידה, פעילות גופנית ושינה. מכאן שתזונה נכונה ואורח חיים בריא הם חלק מעבודת ה׳.

ההלכה אינה ממליצה על שיטה

עצות הרפואה של הרמב״ם התאימו לידע של זמנו, והוא עצמו מורה לפנות לרופא. ההלכה אינה קובעת אילו דיאטות או טיפולים מועילים – זו שאלה מדעית ורפואית. לכן אין לומר ש״היהדות ממליצה״ על ניקוי רעלים, וגם אין לומר שהיא אוסרת. ההכרעה בכל מקרה היא של רופא מוסמך, בהתאם למצבו של האדם.

״ונשמרתם מאוד לנפשותיכם״

מה שההלכה כן קובעת: אסור לאדם להזיק לעצמו או לסכן את בריאותו. צומות ממושכים, תוספי תזונה לא מבוקרים או הפסקת תרופות לפי עצת אדם שאינו רופא – עלולים להיות מסוכנים, ומי שנוהג כך צריך להתייעץ עם רופא קודם. ראו רפואה והלכה.

צום ותענית

יש ביהדות ימי תענית, אבל מטרתם תשובה ותפילה, לא טיהור הגוף. מי שבריאותו אינה מאפשרת לצום – פטור, ופעמים אסור לו לצום.

כשרות

מיצים, אבקות ותוספים לניקוי הגוף צריכים כשרות ככל מוצר מזון. רבים מהם מכילים רכיבים מן החי או תמציות שצריכות השגחה. ראו סימני כשרות.