האם מותר לחולה להתפלל בשכיבה?

הדין

השולחן ערוך (או״ח צד, ו) פוסק: ״חולה מתפלל אפילו שוכב על צדו, והוא שיכול לכוין דעתו״. הרמ״א מוסיף: ״ואם אי אפשר לו להתפלל, מכל מקום יהרהר בלבו, שנאמר ׳אמרו בלבבכם על משכבכם׳״. כלומר, העמידה בתפילת שמונה עשרה היא חלק מכבוד התפילה, אבל כשאינו יכול – הכוונה היא העיקר.

בדרגות

מי שיכול לעמוד מעט – עומד לפחות בכריעות ובפסיעות שבתחילה ובסוף, כפי שנפסק בסעיף ה (צד, ה) לגבי מי שיושב בספינה או בעגלה: ״אם יוכל לעמוד במקום הכריעות – עומד, כדי שיהא כורע מעומד ופוסע ג׳ פסיעות״. מי שאינו יכול לעמוד כלל – יושב. מי שאינו יכול לשבת – שוכב, ועדיף על צדו ולא על גבו, כשמתאפשר.

נקיות המקום

בבית חולים ובחדר של חולה יש לשים לב לנקיות: אם יש בחדר כלי עם צואה או מי רגלים – מכסים אותו או מוציאים אותו לפני התפילה. אם החולה מחובר לשקית איסוף – מכסים אותה בבגד או בשמיכה. מי שאינו בטוח – ישאל רב, כי יש פרטים רבים בדינים אלה.

״על משכבכם״

מי שחולה מאוד ואינו יכול לדבר או להתרכז – פטור מתפילה, ומהרהר בלבו מה שיכול. אפילו מילים בודדות של תפילה מן הלב – הן תפילה. הקב״ה ״שומע תפלת כל פה״, ומי שמתפלל מתוך צער – תפילתו רצויה.

מבקרי חולים

מי שמבקר חולה – יכול לעזור לו: להביא סידור, לקרוא איתו בקול, או לעזור לו להניח תפילין. ראו גם תפילה על חולה.