מה הנוסח של הפרשת תרומות ומעשרות?

הנוסח

הנוסח המקובל (כפי שמודפס בסידורים ובבתי דין) הוא בערך כך: ״מה שיש כאן יותר מאחד ממאה מן הכל שיש כאן – הרי הוא תרומה גדולה בצפונו. והאחד ממאה שנשאר כאן, עם תשעה חלקים כמותו בצד העליון של הפירות – הרי הם מעשר ראשון. אותו אחד ממאה שעשיתיו מעשר – הרי הוא תרומת מעשר. עוד תשעה חלקים כאלה בצד התחתון של הפירות – הרי הם מעשר שני (או מעשר עני), ואם הם צריכים פדיון – הרי הם וחומשם מחוללים על פרוטה אחת מן המטבע שייחדתי לכך״.

למה הנוסח מסובך

ההפרשה צריכה להגדיר כל חלק במקום מסוים, כדי שיחולו עליו הדינים. סדר ההפרשות הוא כמו שמתאר הרמב״ם (מעשרות א, א): תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר, ומעשר שני או עני. כיוון שאין אוכלים היום תרומה, מפרישים כמות סמלית ואומרים שהשאר ״בצד העליון״ או ״בצפון״ – כך אין צריך להפריד בפועל את כל החלקים.

מעשר שני או עני

בשנה הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית למחזור השמיטה – מעשר שני; בשלישית ובשישית – מעשר עני. בנוסח המקובל אומרים את שניהם בתנאי, כדי שלא לטעות. באתר יש לוח של שנות המחזור.

נוסח קצר

יש נוסח מקוצר, למי שקשה לו לומר את המלא: ״כל ההפרשות יחולו כפי שכתוב בנוסח הנמצא אצלי״ – רבים מהפוסקים התירו זאת, בתנאי שהנוסח המלא נמצא בבית והאדם מבין אותו. יש שמחמירים לומר את המלא.

מטבע לחילול

מחזיקים מטבע מיוחד לחילול מעשר שני, ויש שמשתמשים ב״כרטיס חילול״ של בתי דין. כשהמטבע ״מתמלא״ – מחללים אותו על פרוטה במטבע אחר.