מה זה מטבע לחילול מעשר שני?

מה זה מעשר שני

בשנים הראשונה, השנייה, הרביעית והחמישית של מחזור השמיטה מפרישים ״מעשר שני״ (רמב״ם מעשר שני א, א). בזמן המקדש, הבעלים היו מעלים אותו לירושלים ואוכלים אותו שם בטהרה. מי שהדרך רחוקה – היה פודה את הפירות בכסף, מעלה את הכסף לירושלים וקונה בו אוכל שם.

הפדייה

הרמב״ם (מעשר שני ד, א) כותב: ״הרוצה לפדות פירות מעשר שני – פודה אותן בדמיהן, ואומר: הרי המעות האלו תחת הפירות האלו, או הפירות האלו מחוללין על מעות אלו״. ומברכים ״על פדיון מעשר שני״ כשהפירות ודאי חייבים.

בזמננו

בזמן הזה אין אוכלים מעשר שני בירושלים, כי כולנו טמאי מתים ואין מקדש. לכן מחללים את המעשר השני על מטבע, והמטבע נשאר שמור ומוקצה, ואין להשתמש בו לשום צורך. כדי שלא יצטרכו מטבע חדש בכל פעם, נוהגים ״לחלל על שווה פרוטה״ – גם אם שווי הפירות גבוה, מחללים אותם על מטבע שכבר יש עליו קדושה, אם יש בו עדיין מקום.

איך משיגים מטבע

יש שני דרכים מקובלות. האחת – להחזיק בבית מטבע (לרוב מטבע של עשרה שקלים או מטבע כסף) שמיוחד לכך. כשהוא ״מתמלא״ – מחללים את קדושתו על פרוטה ומשמידים אותה. השנייה – להצטרף ל״קופת מעשר שני״ של ארגון כשרות או בית דין, שמזכה למצטרפים חלק במטבע שבידו, ואז משתמשים בנוסח המתאים.

הנוסח

בנוסח ההפרשה אומרים: ״ומעשר שני… יהיה מחולל הוא וחומשו על פרוטה אחת מן המטבע שייחדתי לכך״. ראו את הנוסח המלא בנוסח הפרשת תרומות ומעשרות.

במעשר עני

בשנים השלישית והשישית מפרישים מעשר עני במקום מעשר שני, ואין צורך במטבע כלל.