נטע רבעי – מה עושים בפירות בשנה הרביעית?

״קדש הלולים לה׳״

״ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים לה׳, ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו״ (ויקרא יט, כד–כה). הפירות הראשונים שמותרים – אינם נאכלים כחולין, אלא מוקדשים: נאכלים בירושלים, בטהרה ובשמחה, כהודיה.

הרמב״ם (מעשר שני ט, א) כותב שדינו ״להאכל בירושלים לבעליו כמעשר שני״. אין בו תרומות ומעשרות, ואין בו לקט, שכחה ופאה (ט, ד). המשנה מתארת שכרם רבעי היה מסומן ״בקוזזות אדמה״, כדי שהעוברים ידעו שאין לקטוף ממנו (משנה מעשר שני ה, א).

הפדיון בזמן הזה

בזמן המקדש היו שמים את הפירות לפני שלושה ומעריכים את שוויים (רמב״ם ט, ו). אחרי החורבן, כשאין אוכלים בירושלים, פודים בשוה פרוטה – כמו בחילול מעשר שני (מעשר שני ב, ג). קיצור שולחן ערוך (קעג, ב) מתאר את הסדר: קוטפים את הפירות לאחר שגדלו, ופודים אותם על מטבע, באמירת נוסח הפדיון.

בברכה על הפדיון יש מנהגים שונים: יש מברכים ״על פדיון רבעי״ ויש נוהגים לפדות בלי ברכה, בעיקר בגלל ספקות בחשבון השנים. מי שיש לו עץ בשנתו הרביעית – כדאי שיברר מראש עם רב את הנוסח ואת המנהג.

כרם רבעי ושאר פירות

בפסוק נאמר ״כל עץ מאכל״ (ויקרא יט, כג), ולפי רוב הפוסקים נטע רבעי נוהג בכל פירות האילן. יש ראשונים שסברו שמן התורה הוא רק בכרם (״כרם רבעי״), ובשאר פירות מדברי חכמים. הנפקא מינה היא בעיקר בחוץ לארץ.

בחוץ לארץ: יש פוסקים שכתבו שנטע רבעי אינו נוהג שם, ויש שכתבו שנוהג בכרם ולא בשאר פירות, ויש מחמירים בכל הפירות. קיצור שולחן ערוך כותב גם לגבי חוץ לארץ, ומנהג הקהילות משתנה – יש לשאול רב.

בקצרה: עץ בשנתו הרביעית

1. לברר את גיל העץ – מחשבון הערלה.
2. לא לאכול מהפירות לפני הפדיון.
3. לקטוף את הפירות, ולפדות אותם על מטבע (שוה פרוטה) בנוסח הפדיון, לפי הוראת רב.
4. אין מפרישים מנטע רבעי תרומות ומעשרות; מן השנה החמישית – מפרישים כרגיל.

טעויות נפוצות

• לחשוב שבשנה הרביעית הפירות כבר רגילים לגמרי.
• לפדות פירות שעדיין לא הגיעו לעונת המעשרות – פודים רק אחרי שגדלו (רמב״ם מעשר שני ט, ב).
• להפריש תרומות ומעשרות מנטע רבעי במקום לפדות.
• לשכוח את נטע רבעי בפירות שמקבלים מעץ של שכנים – גם שם צריך לברר את גיל העץ.