האם מותר להוריש בנות לפי חוק המדינה?

דין התורה

סדר הנחלות בתורה (במדבר כז, ח) קובע: ״איש כי ימות ובן אין לו – והעברתם את נחלתו לבתו״. השולחן ערוך (חו״מ רעו, א) פוסק: הבן יורש, ואם אין בן או זרע של בן – הבת. ירושה היא חוק שהתורה קבעה, ולכן אי אפשר ״לשנות״ אותה, אבל אפשר לתת מתנות בחיים או במתנת שכיב מרע.

מתנה במקום ירושה

השולחן ערוך (חו״מ רפא, ז) פוסק שמי שמחלק נכסיו ״בלשון מתנה״ – ״דבריו קיימים״, גם אם נתן למי שאינו ראוי לרשת, אבל אם אמר בלשון ירושה – ״לא אמר כלום״. לכן מי שרוצה לתת לבנות חלק – עושה זאת בלשון מתנה ובקניין, או בצוואה ערוכה לפי ההלכה.

שטר חצי זכר

באשכנז נהגו לכתוב לבת ״שטר חצי זכר״, שמזכה אותה בחלק מהירושה, כפי שמובא ברמ״א באבן העזר. כיום יש רבנים ובתי דין שמנסחים צוואה הלכתית שמתאימה לרצון ההורה – גם חלוקה שווה בין בנים ובנות – באופן שתקף גם בהלכה וגם בחוק.

למה זה חשוב

אם המוריש לא עשה דבר, והילדים מחלקים לפי חוק הירושה של המדינה – יש פוסקים שאמרו שהבנים יכולים למחול בפועל לטובת אחיותיהם, ואז אין בעיה. אבל כשיש מחלוקת בין האחים – הבנים יכולים לטעון שלפי ההלכה הירושה שלהם, והדבר מוביל לסכסוכים. לכן ההמלצה היא לסדר את הדברים בחיים, בעזרת רב ועורך דין.

על הרוח

חז״ל אמרו שמי שמעביר נחלה מבניו – ״אין רוח חכמים נוחה הימנו״ (רמב״ם נחלות ו, יא). אבל אין זה נוגע לחלוקה הוגנת בין הילדים, שמטרתה שלום במשפחה.