מאיזה גיל נחשב זקן לעניין קימה?

״מפני שיבה תקום והדרת פני זקן״

הפסוק (ויקרא יט, לב) מצווה לקום בפני שיבה ולהדר פני זקן. בגמרא (קידושין לב, ב) נחלקו התנאים: לדעת תנא קמא ״זקן״ הוא חכם, ולדעת איסי בן יהודה ״מפני שיבה תקום – כל שיבה במשמע״, כלומר גם אדם מבוגר שאינו חכם.

מה נפסק

השולחן ערוך (יו״ד רמד, א) פוסק: ״מצות עשה לקום מפני כל חכם, אפילו אינו זקן אלא יניק וחכים... וכן מצוה לקום מפני שיבה, דהיינו בן שבעים שנה״. הרמ״א מוסיף: ״אפילו הוא עם הארץ, ובלבד שלא יהיה רשע״. גיל שבעים נקבע על פי המשנה באבות: ״בן שבעים לשיבה״.

איך עושים את זה

הקימה מתחילה כשהזקן נכנס לארבע אמות (כשני מטרים), ונמשכת עד שעבר. בסעיף ז (יו״ד רמד, ז) נפסק שגם חכם צעיר עומד בפני ״זקן המופלג בזקנה״, ״ואינו חייב לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו״. ובאותו סעיף: ״ואפילו זקן עובד כוכבים מהדרים אותו בדברים, ונותנים לו יד לסומכו״. שני זקנים או שני חכמים – אין אחד צריך לקום מפני חברו, אלא עושה לו הידור.

באוטובוס וברחוב

מעבר לחובה ההלכתית המדויקת, יש כאן מידה של דרך ארץ: לפנות מקום ישיבה באוטובוס לאדם מבוגר, לעזור לו לעלות במדרגות, לדבר אליו בכבוד. רבים מהפוסקים כתבו שגם מי שאינו בן שבעים בדיוק אבל נראה זקן ותשוש – ראוי לכבדו. הקיצור (קמד, ב) מסכם את דיני קימה והידור בפני זקן ותלמיד חכם.