מה זה כבוד כהן ולמה מכבדים אותו?

״וקדשתו״

הפסוק (ויקרא כא, ח) אומר: ״וקדשתו, כי את לחם אלהיך הוא מקריב, קדש יהיה לך״. הגמרא (גיטין נט, ב) לומדת מכאן שהכהן קורא ראשון בתורה, ובמקומות אחרים דרשו ״וקדשתו – לכל דבר שבקדושה, לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון״.

להלכה

השולחן ערוך (או״ח רא, ב) כותב: ״כהן תלמיד חכם – מצוה להקדימו, שנאמר וקדשתו, לפתוח ראשון ולברך ראשון״. כשישראל חכם יותר, אין להקדים לפניו כהן עם הארץ ״דרך חק ומשפט כהונה״, אבל מותר לחכם לתת לכהן רשות לברך. הקיצור (קמד, ח) כותב שכהן וישראל השווים בחכמה – מצוות עשה מן התורה להקדים את הכהן.

לא להשתמש בכהן

ובהמשך (קמד, ט): ״אסור להשתמש בכהן אפילו בזמן הזה, וכמועל בהקדש״, אלא אם הכהן מחל על כבודו. לכן נוהגים שלא לבקש מכהן לשרת או לעשות עבודות פשוטות, ויש מקפידים שלא לתת לכהן ליטול ידיהם או להגיש להם.

למה בזמן הזה

אף שאין היום מקדש וקורבנות, קדושת הכהונה לא בטלה. הכהנים מברכים את העם בברכת כהנים, פודים בכורות, ומקפידים על דיני טומאת מת. הכבוד אליהם הוא זיכרון לעבודת המקדש ותקווה לבנייתו. מנגד, הכהן עצמו צריך לנהוג בענווה, וכבודו אינו תלוי רק בייחוסו אלא גם במעשיו.

כבוד הדדי

גם הכהן נדרש לנהוג בכבוד בציבור ולא להתגאות בייחוסו. כבוד הכהונה אינו פוטר מדרך ארץ, ואינו מקנה זכויות מעבר למה שקבעה ההלכה.