האם מותר לשאול שני רבנים את אותה שאלה?

המקור

בגמרא (עבודה זרה ז, א) נאמר: ״הנשאל לחכם וטימא – לא ישאל לחכם ויטהר; לחכם ואסר – לא ישאל לחכם ויתיר״. הרמ״א (יו״ד רמב, לא) פוסק: ״חכם שאסר – אין חבירו רשאי להתיר משיקול הדעת״, אלא אם יש לו ראיה ברורה שהראשון טעה בדבר משנה.

הטעמים

נאמרו בזה שני טעמים: כבוד החכם הראשון, שלא יהיו פסקיו לבזיון; ושברגע שהרב הראשון אסר, הדבר ״נעשה אסור״ לאותו שואל, והשני אינו יכול להתירו רק משום שהוא סובר אחרת. מלבד זאת יש כאן עניין של יושר: מי שמחפש רב עד שימצא מי שיתיר – אינו שואל, אלא מחפש היתר.

מתי מותר

מותר לשאול רב שני אם מספרים לו שכבר נשאלה השאלה ומה ענה הראשון – ואז השני יכול לשקול ולפעמים לפנות לראשון. מותר גם לשאול שאלה ״לימודית״ כדי להבין את הדין, וכן לשאול רב שני לפני שהראשון פסק. ומי שהרב הראשון אמר לו ״אינני יודע״ או הפנה אותו – רשאי כמובן לשאול אחר.

רב קבוע

חז״ל אמרו ״עשה לך רב״ (אבות א, ו). מי שיש לו רב קבוע, שמכיר אותו ואת משפחתו, מקבל תשובות עקביות ונמנע מבלבול. בשאלות של מנהג – כדאי לשאול את הרב שהולכים לפי שיטתו.

ומה עם אתרי אינטרנט ותשובות כלליות

תשובה כללית שקוראים באתר או בספר אינה ״פסק״ שניתן לשואל, ולכן מי שקרא תשובה כזו ואחר כך שאל רב – אינו עובר על הכלל הזה. להפך: תשובה כללית אינה מחליפה שאלה מעשית לרב, שמכיר את פרטי המקרה.