האם מותר לא לשמוע להורים כשמדובר בבחירת בן זוג?

הפסק

השולחן ערוך (יו״ד רמ, כה) עוסק בתלמיד שרוצה ללמוד במקום אחר ואביו מתנגד, ופוסק שאינו צריך לשמוע לו. על כך מוסיף הרמ״א: ״וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן – אין צריך לשמוע אל האב״. מקורו בתשובות המהרי״ק, שנימק שכיבוד אב הוא בדברים שנוגעים לאב, ואילו בחירת בת זוג היא עניין אישי של הבן, שבו תלויים חייו.

למה ההורים חשובים בכל זאת

אין זה אומר שדעת ההורים אינה חשובה. לעיתים הם רואים דברים שהבן או הבת אינם רואים – בעיות במידות, ביראת שמים, בהתאמה. לכן מצווה להקשיב להם בכבוד, לשאול מה מטריד אותם, ולבדוק את הדברים. אם יש להם טענה של ממש – כמו חשש לאיסור (למשל כהן וגרושה) או בעיה רצינית באופי – זו כבר שאלה של הלכה ושל שכל ישר, ולא רק של כיבוד.

איך מתנהגים

גם מי שמחליט להתחתן בניגוד לרצון ההורים, צריך לעשות זאת בלי לבזות אותם, בלי לנתק קשר ובלי ריב. רצוי לערב רב שמכיר את המשפחה, שיוכל לגשר. לעיתים קרובות ההתנגדות נובעת מפחד או מהיכרות שטחית, ואחרי זמן ההורים מקבלים ושמחים. מי שמתחתן מתוך כבוד להורים, גם אם לא הסכימו בתחילה – פותח פתח לשלום בעתיד.

מהצד של ההורים

גם ההורים מצווים שלא להכביד עול על ילדיהם ולא להכשיל אותם. הורים שמתנגדים – כדאי שיבררו עם רב אם יש בהתנגדות טעם הלכתי או שהיא עניין של העדפה, ויזכרו שהבית שיוקם הוא של הילדים.