איך בוחרים בן או בת זוג לפי חז״ל?

״אל תתן עיניך בנוי – תן עיניך במשפחה״

המשנה האחרונה של מסכת תענית (תענית ד, ח) מתארת את ט״ו באב וימי הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יצאו בבגדי לבן שאולים – ״שלא לבייש את מי שאין לו״ – ואמרו לבחורים: ״שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך; אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה – שקר החן והבל היופי, אשה יראת ה׳ היא תתהלל״. על המנהגים של היום הזה – במאמר ט״ו באב.

יש בדברים האלה שני מסרים: היופי אינו העיקר, והבחירה צריכה להיות מכובדת – בלי שהעשיר יבלוט על פני העני.

המשפחה והמידות

״אמר רבא: הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה״ (בבא בתרא קי ע״א), שכן בנים דומים לאחי האם. הגמרא בפסחים (מט ע״א) מוסיפה: ״לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם״, וכך פוסק השולחן ערוך (אבן העזר ב, ו).

השולחן ערוך (אבן העזר ב, ב) מזהיר מפני משפחות ש״מתגרות זו בזו תמיד״ או שהן ״בעלות מצה ומריבה״, וקיצור שולחן ערוך (קמה, ו) מסכם: ״ישתדל כל אדם לקח אשה הגונה ממשפחה הגונה. שלשה סימנים יש להם לישראל: ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים״. אלה המידות שכדאי לחפש – אצל בן הזוג ואצל משפחתו.

״עד שיראנה״ – ההתאמה האישית

״אמר רב יהודה אמר רב: אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה, שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו, ורחמנא אמר: ואהבת לרעך כמוך״ (קידושין מא ע״א). הרמב״ם (אישות ג, יט) מנסח זאת ״ולא יקדש אשה עד שיראנה ותהיה כשרה בעיניו, שמא לא תמצא חן בעיניו״, ובהלכות איסורי ביאה (כא, ג) – ״ראוי לעשות כן״, כלומר זו לא רק רשות אלא דבר ראוי.

מכאן שההלכה אינה מבקשת מאדם להתחתן עם מי שאינו מוצא חן בעיניו. המשיכה וההתאמה האישית הן חלק לגיטימי מן הבחירה – לצד המידות, לא במקומן. ושוב, הדין שווה לשני הצדדים: גם האישה אינה מתקדשת אלא לרצונה.

ממון, גיל והתאמה

השולחן ערוך (אבן העזר ב, ט) כותב ״לא ישא בחור זקנה ולא זקן ילדה״ – פער גדול מדי פוגע בבית. ולעניין ממון, קיצור שולחן ערוך (קמה, ז) מבחין: מותר לשאת אשה כשרה גם בשביל הממון שלה, כשנותנים אותו ברצון; אבל מי שמעכב את החתונה או מתקוטט בשביל הנדוניה ״מקרי נושא אשה לשם ממון... ואין זווגו עולה יפה״. ״כל מה שיתן לו חמיו וחמותו – יקח בעין טובה, ואז יצליח״.

וקודם לכל, יש איסורי עריות ויוחסין – קרובי משפחה אסורים, וכהן אסור בגרושה (אבן העזר ב; קיצור קמה, יב). בכל ספק כזה שואלים רב לפני שמתקדמים.

שאלות שכדאי לשאול לפני שמחליטים

1. האם יש לו (או לה) מידות טובות – ענווה, רחמים, נדיבות – גם כלפי מי שאינו צריך להרשים?
2. איך המשפחה מתנהלת – בשלום או במריבות?
3. האם יש שפה משותפת בעבודת ה׳ ובחינוך הילדים?
4. האם הוא (או היא) מוצא חן בעיניי, ואני בעיניו?
5. האם יש שאלה של יוחסין או קרבה משפחתית – ולשאול רב לפני שמתקדמים.

טעויות נפוצות

• לבחור לפי מראה או ממון בלבד. ״אל תתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה״.
• לחשוב שהמשיכה האישית אינה חשובה. חכמים אסרו לקדש עד שיראנה ותמצא חן בעיניו.
• להתווכח על כסף לפני החתונה עד כדי עיכוב. הקיצור כותב שמי שעושה כן ״אין זווגו עולה יפה״.