האם מותר לאכול חרגולים?

בתורה

התורה מתירה ״את הארבה למינו, ואת הסלעם למינהו, ואת החרגול למינהו, ואת החגב למינהו״ (ויקרא יא, כב). אלה ארבעה מינים מותרים מתוך כל החרקים, שאסורים.

הסימנים

השולחן ערוך (יו״ד פה, א) פוסק: ״סימני חגבים: כל שיש לו ד׳ רגלים וד׳ כנפים, וכנפיו חופין את רוב אורך גופו ורוב היקפו, ויש לו שני כרעים לנתר בהם״. ובהמשך הסעיף מובא שצריך ששמו יהיה חגב, ולכן אין סומכים על הסימנים לבדם אלא על מסורת.

מסורת

רוב קהילות ישראל איבדו את המסורת לזיהוי המינים הכשרים, ולכן אינן אוכלות חגבים. יהודי תימן, וחלק מיהודי מרוקו, שמרו מסורת על מיני ארבה מסוימים, ולהם מותר. חגבים אינם צריכים שחיטה.

אבקת חרקים

מוצרים עם ״קמח חרקים״ – אינם כשרים, כי אין זה מן המינים המותרים ואין מסורת.