ויקרא יא, כב

יָת אִלֵין מִנְהוֹן תֵּיכְלוּן יָת גוֹבָא לִזְנֵהּ וְיָת רָשׁוּנָא לִזְנוֹהִי וְיָת חַרְגוֹלָא לִזְנוֹהִי וְיָת חַגָבָא לִזְנוֹהִי

יַת אִלֵין מִינַיָיא מִנְהוֹן תֵּיכְלוּן יַת גוּבָאֵי לִזְנֵיהּ וְיַת רְשׁוּנָא לִזְנֵיהּ וְיַת נִיפוֹלָא לִזְנֵיהּ וְיַת כַּרְזְבָא דְהוּא נִדוּנָא לִזְנֵיהּ

נקר׳ ארבה. מלשון ריבוי:

הסלעם. מין יעלה בסלעים:

החרגול. אם היא מרובעת אין לו אח ואם היא שתי מלות כמלת לפלמוני המדבר תהיה תולדתו הפך תולדת הסלעם:

החגב. ידוע מלשון ישמעאל:

הארבה לשון ריבוי.

הסלעם יושב בסלעים.

החרגל מתחרה ברגליו לנתר בהם.

החגב מלשון ויסתבל החגב מנתר בעגבותיו ובכרעיו.