האם מותר לרקוד מעורב בחתונה?

המקור

השולחן ערוך (או״ח תקכט, ד) כותב שבית הדין חייב להעמיד שוטרים ברגלים ״שלא יתקבצו שם לאכול ולשתות אנשים ונשים ויבואו לידי עבירה, וכן יזהירו בדבר זה לכל העם שלא יתערבו אנשים ונשים בבתיהם בשמחה״. חז״ל ראו בשמחה, ביין ובריקוד מצב שבו קל להיכשל, ולכן תיקנו הפרדה דווקא בשעת שמחה.

בבית המקדש

המקור הקדום לכך הוא שמחת בית השואבה: חז״ל מספרים שבתחילה הגברים והנשים היו מעורבים, ותיקנו ״תיקון גדול״ – עזרת נשים נפרדת. מכאן למדו שגם בשמחה של מצווה צריך הפרדה.

הלכות צניעות

השולחן ערוך (אה״ע כא, א) מזהיר שצריך להתרחק מן הנשים ״מאד מאד״, ואוסר לשחק ולהקל ראש. ריקוד מעורב כולל לרוב מגע וקרבה, ולכן הוא נכלל באיסור, גם כשהרוקדים מכירים זה את זה.

מה נוהגים

בחתונות של שומרי תורה ומצוות רוקדים בנפרד: הגברים סביב החתן והנשים סביב הכלה, ולעיתים קרובות עם מחיצה באולם. זו אינה הגבלה של השמחה – רבים מעידים שדווקא הריקוד הנפרד שמח ומשוחרר יותר.

חתן וכלה, בעל ואשה

בעל ואשתו מותרים זה לזה, אבל ריקוד בפני הציבור יש בו חוסר צניעות, ויש פוסקים שאסרו גם זה. בחלק מהקהילות נוהגים שהחתן והכלה רוקדים יחד ״מצווה טאנץ״ בצורה מכובדת, כשאוחזים בגרטל או בממחטה.

כשבני המשפחה אינם שומרים

מי שמוזמן לחתונה שבה רוקדים מעורב – אינו משתתף בריקוד, אבל משתתף בשמחה בדרכים אחרות: מברך, מחייך, ומשמח את החתן והכלה בדרך שמתאימה לו. במקרה כזה כדאי להתייעץ עם רב לגבי ההשתתפות.