מה מברכים על קינואה?

למה זו הברכה

הקינואה אינה מין דגן אלא זרע של צמח, וגרגריה נשארים שלמים בבישול. לכן רוב הפוסקים כתבו שברכתה האדמה ובורא נפשות.

בורא פרי האדמה נאמרת על ירקות, קטניות ופירות שגדלים על צמח שאינו מתקיים כעץ – כלומר שהגבעול שנושא את הפרי כלה ומתחדש. וכך מברכים על קינואה.

ברכת האדמה על קינואה פוטרת גם פירות וירקות אחרים שברכתם האדמה, אם היו לפניכם בשעת הברכה או שהתכוונתם לאכול אותם. ברכת האדמה פוטרת בדיעבד גם פרי עץ, אבל לכתחילה מברכים על כל פרי את ברכתו.

הברכה האחרונה

אחרי קינואה מברכים בורא נפשות רבות, אחרי אכילת כזית בתוך זמן קצר ("כדי אכילת פרס"). מי שאכל פחות מכך אינו מברך ברכה אחרונה.

בתוך סעודה ובדרך כלל

בצק או דגן מבושל אינו נעשה לחם גם בכמות גדולה, ולכן ברכתו נשארת מזונות. מה שקובע את הברכה האחרונה הוא אם המאכל עשוי מחמשת מיני דגן (על המחיה) או מאורז וזרעים אחרים (בורא נפשות).