מה מברכים בלילה הראשון של חנוכה?

שלוש ברכות

השולחן ערוך (או״ח תרעו, א) כותב: ״המדליק בליל ראשון מברך שלש ברכות: להדליק נר חנוכה, ושעשה ניסים, ושהחיינו. ואם לא בירך זמן בליל ראשון – מברך בליל שני או כשיזכור״. ובסעיף ב: ״מליל ראשון ואילך מברך שתים – להדליק ושעשה ניסים״.

הנוסח

״ברוך אתה ה׳ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה״ (יש אומרים ״נר של חנוכה״). ״...שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה״. ״...שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה״.

מתי מברכים

הרמ״א (תרעו, ב) כותב: ״ויברך כל הברכות קודם שיתחיל להדליק״. מדליקים את השמש, מברכים, ואחר כך מדליקים את הנר. אחרי ההדלקה אומרים ״הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הניסים...״ (תרעו, ד), ונוהגים לשיר ״מעוז צור״.

מי שרואה ואינו מדליק

מי שלא הדליק, ואין מדליקים עליו בביתו – כשהוא רואה נר חנוכה, מברך ״שעשה ניסים״, ובלילה הראשון גם ״שהחיינו״ (תרעו, ג).

ערב שבת

בערב שבת מדליקים לפני הדלקת נרות שבת, ומברכים כרגיל. ראו חנוכה בשבת.

מי שומע את הברכות

נוהגים שכל בני הבית עומדים ליד המדליק ושומעים את הברכות ועונים אמן. אצל הספרדים, שבהם אחד מדליק לכולם, השמיעה חשובה במיוחד, כי בני הבית יוצאים בהדלקתו. מי שמדליק במקום נוסף, כמו בבית הכנסת – אינו מברך שוב בביתו שהחיינו, אלא אם כן מוציא את בני ביתו.