דיברתי לשון הרע – איך מתקנים?

בין אדם לחברו

הרמב״ם (תשובה ב, ט) כותב: ״אין התשובה ולא יום הכיפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום... אבל עבירות שבין אדם לחבירו... אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו״. לשון הרע היא עבירה כפולה – כלפי שמיים וכלפי האדם – ולכן צריכה גם תשובה וגם פיוס.

התשובה

חרטה כנה על מה שאמרת, וידוי בפה בינך לבין קונך, וקבלה להיזהר בדיבור. לימוד הלכות לשון הרע – כמה דקות ביום – הוא דרך מוכחת להתחזק.

לתקן אצל השומעים

אם אפשר – לחזור אל מי ששמע ולתקן: ״חשבתי על מה שאמרתי, ואני לא בטוח שזה נכון״, או ״לא הייתי צריך לספר את זה״. כך הנזק לשמו של האדם מצטמצם.

לבקש מחילה

אם הדברים הגיעו לאדם, גרמו לו נזק או צער – חייבים לבקש ממנו מחילה, ואפילו כמה פעמים. אם הוא אינו יודע כלל שדיברו עליו, ולא נגרם לו נזק – נחלקו האחרונים: החפץ חיים כתב שצריך לבקש מחילה ולפרט; ויש מגדולי המוסר שכתבו שלא לספר לו, כי עצם הסיפור יצער אותו, ודי בתשובה ובתיקון אצל השומעים. בשאלה זו כדאי להתייעץ.

להמשיך

אין להתייאש. כמעט כל אדם נכשל בלשון הרע, והדרך היא להתחזק צעד אחר צעד. ראו חובה לסלוח, שלום ומחילה ולשון הרע.

ומי ששמע לשון הרע מאחר – גם עליו לתקן: לא להאמין לדברים, להסיר מלבו את החשד, ולא להעביר אותם הלאה.